יום חמישי, נובמבר 19, 2026

נסיכות צוללות באוזן

מופע משותף לנינט טייב עם מאיה בלזיצמן, אקוסטי, אינטימי ומרגש. רביעי, 30.07.2014. מועדון אוזן בר. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי וגם ב"סלונה" מגזין אינטרנט לנשים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מתוך החשיכה האיומה העוטפת אותנו בימים האחרונים נחשפה קרן אור מוזיקלית המעפילה לפסגות הרגש והעונג כאשר שתי מוזיקאיות, יוצרות, מבצעות, מהמוכשרות שקמו בשנים האחרונות, מתאחדות ומגישות במשותף אסופת שירים בעיבוד אקוסטי רגיש ומיוחד. נינט טייב ומאיה בלזיצמן משתפות פעולה כבר מספר שנים במסגרת סיבובי ההופעות והקלטות אלבומיה האחרונים של נינט. החל מהאלבום "Sympathetic Nervous System" ודרך סיבוב ההופעות שליווה את האלבום "כל החיות ידעו".

על נינט אין צורך להרחיב בתיאור, אני אפילו לא שולח אתכם לגגל או לחפש ישירות בבלוג עצמו אחר המושג "נינט", מהמאמי הלאומית ליוצרת שנויה במחלוקת הפכה בעבודה סיזיפית אט אט לאחת הרוקריות המשובחות שממלאות את מועדוני הרוק הנכונים ברחבי הארץ, נינט כבר מזמן איננה צריכה להוכיח את יכולותיה וכשרונה המדהימים כל פעם מחדש בחיפושיה אחר גבולות מוזיקליים נוספים לטייל אליהם, מתארחת על בסיס כמעט קבוע בהופעות של אמנים נוספים כסוג של הדובדבן המשובח יותר מעל העוגה המוזיקלית.

מאיה בלזיצמן, צ'לנית מוכשרת שהחלה את הרומן עם הצ'לו הצמוד כבר בגיל שבע, המלווה רשימת פרויקטים מוזיקליים מהמוצלחים בארץ ביניהם עבודה עם ולצדם של מוזיקאים כיוני בלוך, כנסיית השכל, דויד ברוזה, מוש בן ארי, דני סנדרסון, נורית גלרון, רוקפור, אפרת גוש, מירי מסיקה, שילה פרבר וכמובן באלבומיה של נינט, הפתיעה במקביל עם מופע אישי שהפך לאלבום במסגרתו העניקה פרשנות אישית מרגשת לשירים מוכרים של להקות רוק ישראליות שפעלו בתחילת שנות התשעים והופיעו במועדון רוקסן.

הכימיה הבימתית ביניהן תמיד הייתה חזקה והחיבור המוזיקלי מתהדק עוד יותר כאשר מאיה בלזיצמן מצטרפת לשורה הקדמית עם נינט לסבב הופעות תחת הטייטל "צוללות", סבב הכולל שורת מופעים, כמה מהם בוטלו לאחרונה בשל הנחיות פיקוד העורף, במהלכם אף צפוי מופע "360" מעלות במועדון הבארבי בספטמבר הקרוב לאחר שהשתיים תחרושנה את הארץ.

אמש, המה מועדון אוזן בר עד אפס מקום, לא רק שהאולם המוארך התמלא בשורות של כסאות מהבמה ועד המדרגות, גם אולם ההקרנות הצמוד לצד הבמה התמלא, ישובות על הרצפה, ניצבות בכל אחד מפתחי האולם ואף על הבר, עשרות אם לא מאות נשים מכל הגילאים, נערות עד כאלו שהשיבה זרקה בשערן, לצד מספר נמוך יותר של גברים ונערים הבהירו כי בימים טרופים ונוראים אלו, המופע הזה הנו לא רק קרן אור ופינה של שפיות, אלא מעבר לכך.

במהלך המופע התייחסה נינט למצב ואמרה כי זה בכלל לא מובן מאליו בימים הקשים הללו, והיו לנו לבטים אם לעשות או לא לעשות את המופע והגענו למסקנה שמוזיקה זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, כמו שלצערה הדברים הכואבים שקוראים עכשיו זה חלק בלתי נפרד מהחיים, נינט הוסיפה ואמרה כי היא מקווה שהקהל הגיע להופעה לא כדי לברוח אלא באמת כדי לחיות. לקראת סופו של המופע ציינה כי היא מקדישה את המופע והשירים לחיילים הצעירים במערכה.

הרעיון של מופע אקוסטי איננו המצאה של נינט ומאיה, האיכויות המדהימות במופע שכזה הוכחו כבר לפני שנים כאשר תחנת הטלויזיה המוזיקלית MTV  יצאה עם ליין ההופעות המשודרות בביצועי UnPluged שאחת הגדולות והחשובות ביניהן הייתה ההופעה של להקת נירוונה עדיין עם קורט קוביין חי ושר, כיום ניתן לאמר כי כל אמן מוזיקאי יוצר המחשיב עצמו לאמיתי מנסה את המסלול האקוסטי כחלק מדרכו ותעודת הזהות שלו,

בסבב הנוכחי של נינט היא אכן הרימה את הכפפה באלגנטיות מרשימה לכדי ביצוע משותף, נטו ללא התערבות אלקטרונית או גיבוי של הרכב מוזיקלי העומד מאחור, ל 15 שירים מתוך הצעה ל – 17 מהאסופה הכוללת ממיטב שיריה המוכרים של נינט עם הנגיעות של מאיה בפרשנות, עיבוד והפקה, היה זה מסע אקוסטי וווקאלי חושפני אינטימי ונטול דיסטנס של השתיים שהפך לרגע קסום ומלא צבע בימים של עננים אפורים וכותרות שחורות.

ליין אפ: יחפה, כל הלבד, Drowning, Something is in, ארבע המיתות, דופק, בשקט הזה, כשאתה כאן, Crazy ,icu, פרויקט, עושק, לא יכולתי. הדרן: ים של דמעות, הכל יכול לקרות.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ועוד זווית של המופע, פליי ליסט מהשורה הראשונה, צילום בן צ'קוב

 

הכי חדשים

כשהמחול הישראלי עולה לבמה, העולם מוזמן להתבונן

לא רק לרקוד, גם להיראות בעולם בעולם המחול הישראלי יש אירועים שמתקיימים עבור הקהל המקומי. ויש אירועים המבקשים...

בון אפטיט: ליבי מגישה את עצמה בלי מסכות ובלי התנצלויות

יש משהו משעשע בבחירה של ליבי לקרוא לשיר החדש שלה "בון אפטיט". בתיאבון, בעברית. אבל כאן לא...

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

ארץ ישראל הישנה והטובה, בארבעה כלי נגינה

יש משהו בנמל יפו שהופך את המפגשים המוזיקליים בבית המכולות לחוויה מיוחדת. כבר בעונה הקודמת פגשנו כאן...

לראשונה בתולדות צוותא: אישה תעמוד בראש מוסד התרבות הוותיק

יש מוסדות תרבות שההיסטוריה שלהם גדולה בהרבה מהמבנה שבו הם פועלים. צוותא הוא בהחלט אחד מהם. המקום...

2 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...