יום שני, אוגוסט 24, 2026

מה את מעדיפה, מיקה?..

מיקה שדה, מופע השקה לאלבום "מה את מעדיפה", מועדון האזור, אורחים – אבי סינגולדה, הילה רוח ואוריאל הרמן. 12.11.2013. מדווח, מצלם ומתעד – יובל אראל.

מיקה שדה, מה את מעדיפה. צילום: יובל אראל
מיקה שדה, מה את מעדיפה. צילום: יובל אראל

מיקה, זמרת, יוצרת, מה שנקרא כותבת את שיריה ואף מלחינה אותם, מספרת כי מאז שהיא זוכרת את עצמה היא אהבה להציג ולרקוד בפני חברים ומשפחה, מיקה למדה לנגן על פסנתר וגיטרה  בגיל מאוד צעיר ולדבריה למרות שהיא מזוהה בעיקר כיוצאת "כוכב נולד" היא החלה את הרומן שלה עם המסך הכסוף כבר בגיל 5, כאשר נטלה חלק בתוכנית הילדים "מסיבת גן".

אישית פגשתי לראשונה במיקה כאשר נטלה חלק בפרוייקט הסופר גרופ של בריאן שטיינר "Lunacidal Tendencies", באחד המופעים הראשונים שלהם על המזח בנמל יפו וכמובן בחגיגת השקת האלבום במועדון בארבי, כאשר מיקה הרימה את המועדון על הרגליים.

מיקה שדה, השקה, האזור. צילום: יובל אראל
מיקה שדה, השקה, האזור. צילום: יובל אראל

באלבומה החדש "מה את מעדיפה" נותנת מיקה שדה מקום של כבוד לפסנתר, אחד עשר שירים שרובם נכתב כטקסט אישי של מיקה ואף הולחנו על ידה, מעין מראה של זמן בחייה, אלבום של אהבה, יחסים, לבטים ומעל הכל מיקה שדה כפי שלא ראיתם עדיין, בטוחה, בוגרת ובעלת עוצמות.

זהו אלבומה השני של מיקה, בתו של זמר האופרה גבי שדה, אחיינית של השחקנית סנדרה שדה ובת הדוד של מיכאל מושונוב, שמות מהם מיקה מבקשת להשתחרר, סוג של צל, אפשר לאמר לחלוטין כי מיקה משוחררת מכל צל משפחתי שאפף או נקשר לשמה, האלבום החדש מציב אותה במקום טוב בשורה הראשונה של כותבים יוצרים מבצעים שיודעים היטב מה ואיך לעשות כדי להוות דמות מוזיקלית בעלת משקל.

האמת שבתחילת השנה פגשתי במיקה במועדון לבונטין7, סביב הפסנתר, כאשר בצעה לראשונה את שירי האלבום שהיה אז בדרך, אז כשנבטו הניצנים הראשונים בדרך לאלבום שמסכם תקופה בחייה.

מיקה שדה ואבי סינגולדה. צילום: יובל אראל
מיקה שדה ואבי סינגולדה. צילום: יובל אראל

למרות הרצינות, העומק והאישיות המלאה הניבטת משיריה, מיקה היא אחד ההפכים הבלתי מוסברים, רעננה ושובבה כבן עשרה מתולתל, בגופה הדקיק העטוי בגד גוף היא משתוללת, מתפתלת ולא מחשבנת במיוחד לכללי הנימוס כאשר היא מבצעת את שיריה במהלך מופע ההשקה החגיגי שארגנה אמש במועדון האזור, מופע שכל הרווחים מהכנסותיו יתרמו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אשר לפעילותן מצטרפת מיקה בהתנדבות, בו התארחו כמה אורחים מיוחדים, אבי סינגולדה, הילה רוח ואוריאל הרמן, לצד ההרכב המלווה אותה כבר כברת דרך ארוכה – ליאת סבא בצ'לו, אוראל תמוז בגיטרה, מעיין מילוא בטרומבון, אופיר בנימינוב בגיטרת בס ודן מאיו על התופים, מיקה בצעה את שירי האלבום החדש לצד ביצוע גרסת מחווה לשיר של רדיוהד – Paranoid Android ושני שירים של הילה רוח שהתארחה במופע.

במהלך המופע הציגה מיקה קורטוב תאטרליות כאשר שחזרה בשיר הבועט והמרדני "עוף לי מהעייניים" את הויז'ואל המעניין שבקליפ שליווה אותו בצאתו, כשצמד הרקדנים רות ולנסי ושניר קנר מוסתרים במעטפת שחור לבן מערסלים אותה בזרועותיהם במהלך השירה ריקוד היוצא דופן על רצפת המועדון.

כך שלמרות העומק והמימד הניבט מתמליליה, מיקה עדיין רוצה להתפרע, היא מעדיפה להנות ולחייך מאשר לנבור ולהתחפר.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

מיקה שדה – האלבומים

וידיאו

הכי חדשים

ברית מילה: סולטי חוצבת אמת מתוך הרעש

המילה הכתובה עומדת במרכז יצירתה של סולטי. היא אינה רק אמצעי להעברת מסר, אלא חומר גלם. סולטי...

דיקלה שוברת את היופי ומרכיבה את עצמה מחדש

דיקלה פותחת את הדלת יש אמנים שזקוקים לקרדיט כדי שנזהה אותם. דיקלה זקוקה לכמה הברות בלבד. הקול, הסלסול...

ספיר סבן מצאה את עצמה דווקא בתוך „שירים עצובים”

לפעמים שם של שיר מספר רק מחצית מהסיפור. „שירים עצובים” נשמע כמו הזמנה לשקוע עמוק בתוך שברון...

מיקי פלד הלך לעולמו – האיש שהפך את הבידור הישראלי למופע גדול

יש אנשים שעולים על הבמה, ויש מי שבונים אותה עבורם. מיקי פלד השתייך לקבוצה השנייה. במשך עשרות...

שני מאיו – ארבע אפס: הרכבת כבר בתחנה

יש גילאים שחולפים בשקט, ויש מספרים שמגיעים עם תיק עמוס בשאלות. ארבעים הוא כנראה אחד מאותם מספרים....

ארן אמיר יוצא אל הלילה לבדו – וחוזר עם "On My Own"

העיר הופכת לבית ארן אמיר ממשיך במסלול החדש שלו עם "On My Own". זהו שיר מתוך אלבום חדש...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא