יש שאלה שמלווה אותי כמעט בכל פעם שתיאטרון ישראלי מעלה מחזה או מחזמר מחו"ל. מדוע להשקיע בהפקה מיובאת כאשר המחזאות הישראלית ממשיכה לייצר יצירות מקוריות. השאלה הזאת עלתה גם עם עלייתו של "היומן". אלא שככל שהערב מתקדם היא נדחקת...
יש סיפורים שלא מתיישנים. הם פשוט מחליפים צורה. "היומן" הוא בדיוק כזה, ועכשיו הוא מקבל חיים חדשים על הבמה של תיאטרון חיפה בעיבוד שמגיע עם ציפייה גדולה וגם עם סקרנות אמיתית לראות איך הסיפור הזה נשמע ונראה כשהוא קרוב...