יש פסטיבלי קולנוע שמסתפקים במסך, בכיסאות ובשיחה שאחרי הסרט. דוקוטקסט מבקש השנה ללכת קצת רחוק יותר. הוא מחבר את המסך אל המדפים, האוספים והזיכרון הישראלי.
המהדורה האחת עשרה תתקיים בין 16 ל-20 באוגוסט בספרייה הלאומית בירושלים. במשך חמישה ימים יוצגו סרטים חדשים מהארץ ומהעולם. לצדם יתקיימו מפגשים, הופעות ותצוגות מתוך אוצרות הספרייה.
החיים בתוך סימן שאלה
הכותרת שנבחרה השנה היא "אי ודאות". דוקוטקסט בוחר השנה במושג שמגדיר היטב את התקופה הנוכחית. אי הוודאות מלווה את הסרטים, האירועים והתערוכה החדשה בספרייה. הפסטיבל לא מנסה לפתור את אי הוודאות. הוא מבקש להתבונן בה. לפעמים דרך משפחה, לפעמים דרך מלחמה ולפעמים דרך תרבות.
הקולנוע התיעודי מתאים לכך במיוחד. הוא מגיע אל החיים בלי שכבת איפור עבה. כאן מצטרף אליו הארכיון, שמוסיף לזמן הנוכחי גם זיכרון.
הכבש חוזר אל הדשא
אירוע הפתיחה מושך מיד אל אחד מסיפורי התרבות הישראליים האהובים. הסרט "הכבש השישה עשר האיחוד" של רן טל יוקרן בבכורה. הסרט מלווה את ההכנות למופע האיחוד ההיסטורי. במרכזו ניצבים יוני רכטר, גידי גוב, יהודית רביץ ודויד ברוזה.
עברו 48 שנים מאז נולדה היצירה המשותפת עם יהונתן גפן. כעת היא חוזרת אל הקהל דרך מצלמה תיעודית. ההקרנה תתקיים בגן הספרייה, תחת כיפת השמיים.
לא רק סרטים
דוקוטקסט מרחיב השנה את הסיפור גם מעבר למסך. הספרייה פותחת את אוצרותיה ומחברת בין הסרטים לבין חומרי הארכיון. לקראת "החיים כשמועה" הקהל יפגוש פריטים נבחרים מארכיונו של אסי דיין. לצד "הדבר היה ככה" הספרייה תציג פריטים מארכיון מאיר שלו.
גם גיל ג'יבלי מקבל מקום מיוחד. הסרט "תווי פנים" עוסק בעבודתו כצייר קלסתרונים. בעקבותיו תתקיים סדנת איור בהשתתפותו. כך נוצר חיבור מוצלח בין התיעוד החדש לזיכרון שכבר נאסף. החומרים הישנים אינם תפאורה. הם מקבלים חיים חדשים בתוך הסיפור.
מהפילהרמונית ועד שפתיים
התוכנית נעה בין עולמות שונים מאוד. "שפתיים" של רובי אלמליח חוזר אל הלהקה משדרות. זו הלהקה שהכניסה קצב ושפה מרוקאית עמוק אל המיינסטרים הישראלי.
"התזמורת" פותח דלת אחרת לחלוטין. הסרט נכנס אל הפילהרמונית של פריז. המצלמה מתבוננת ב-120 נגנים המתכנסים להרמוניה אחת.
גם אסתר עופרים מקבלת דיוקן משלה. הסרט "אסתר" מבקש להתבונן בתהילה, בגלות ובקול שהפך למיתוס.
לצדם נמצאים סרטים על כדורגל, ספרות, מלחמה, אנטישמיות וזיכרון. התוצאה אינה קו תוכן אחד. זו מפה רחבה של שאלות.
המלחמה עוברת גם דרך המסך הקטן
אחד האירועים המסקרנים עוסק בזירה שכבר מנהלת חלק גדול מחיינו. "מלחמת הנרטיבים" בוחן את פעילות הרשתות החברתיות אחרי שבעה באוקטובר. הסרט עוסק בתעמולה, מידע ומאבק על התודעה. לאחריו יתקיים פאנל עם היוצרות ופעילי הסברה ישראלים.
הבחירה הזאת מתאימה היטב לנושא הפסטיבל. כיום אי ודאות אינה מגיעה רק מהמציאות. לעיתים היא נוצרת דרך האופן שבו המציאות מגיעה אלינו.
אביב, אז והיום
את הפסטיבל ינעל "אביב" של תומר היימן משנת 2003. הסרט מצייר דיוקן אישי של אביב גפן בתחילת שנות כוכבותו. אחרי ההקרנה יעלה גפן למופע עם התעויוט. עשרים ושלוש שנים מפרידות בין הסרט לערב הנוכחי.
המרחק הזה הופך את אירוע הסיום למשהו נוסף. הקהל יוכל לפגוש את הדמות שעל המסך ואת האמן של היום. וזה כנראה הסיפור היפה ביותר של דוקוטקסט השנה. הארכיון אינו נשאר מאחור. הוא פוגש את ההווה ומתחיל איתו שיחה.
דוקוטקסט 2026, הספרייה הלאומית בירושלים, 16 עד 20 באוגוסט 2026.
