יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

טוהר קדוש – שמש

שירה החדש של טוהר קדוש מחבר בין אהבה, קבלה עצמית ועוצמה נשית שקטה

אהבה בלי מאבק

הזמרת והיוצרת טוהר קדוש ממשיכה לבנות לעצמה שפה מוזיקלית רגישה, פיוטית ואישית מאוד. “שמש”, השיר החדש מתוך ה EP “עומק נורא גדול”, נשמע כמו שיחה פנימית שנפתחת לאט מול המאזין. זה שיר שמבקש אהבה, אבל לא מתוך חולשה. להפך. מתוך רצון להגיע למקום נקי יותר, שלם יותר, כזה שלא תלוי באישור מבחוץ.

כבר בפתיחת השיר טוהר מניחה את מרכז הכאב והכמיהה. היא רוצה שיאהבו את האהבה שלה “בקלות”. בלי דרמות גדולות, בלי להילחם על מקום בלב של מישהו אחר. הדימוי “תאהב אותי כמו מים” מצליח להעביר תחושת זרימה טבעית ורכה. אהבה שלא דורשת מאמץ הרסני כדי להתקיים. אהבה שפשוט נמצאת.

הרגע שבו הפחד נעלם

בהמשך השיר מגיע המעבר המשמעותי באמת. פעם היא חשבה שהיא מדברת “אל עומק נורא גדול”. התחושה הזאת מוכרת לרבים. הפחד להיבלע בתוך רגשות, להיעלם בתוך קשר או בתוך עצמך. אבל אז מגיעה ההתפכחות. “אבל האמת היא אני לא מפחדת”. מתוך הרגע הזה נולדת השורה החזקה ביותר בשיר. “אני שמש אחרי הכל”. זו כבר לא בקשה שמופנית כלפי מישהו אחר. זו הכרזה פנימית. הבנה שהאור לא מגיע מבחוץ. הוא היה שם כל הזמן.

גם המשפט “נהייתי יפה יותר בעיניי עצמי” מחזק את קו ההתבגרות הרגשית שטוהר בונה לאורך הטקסט. לא מדובר ביופי חיצוני או בניסיון להרשים. זו קבלה עצמית שקטה. מבט חדש על עצמך בלי ביקורת מתמדת. בלי צורך שמישהו אחר יאשר את הערך שלך.

ההשראה הספרותית שמאחורי השיר

מאחורי הטקסט מסתתר גם רובד ספרותי עדין ומעניין. טוהר כתבה את “שמש” בהשראת דמותה של חבצלת חבשוש, המשוררת והמאהבת של פנחס שדה. היא מבקשת לדמיין עבורה סוף אחר. פחות טרגי. סוף שבו אישה לא נשרפת מהאור של אדם אחר, אלא מוצאת את האור שלה בתוך עצמה. הידיעה הזאת מעניקה לשיר עומק נוסף ומחברת בין השכבה האישית לבין אמירה נשית רחבה יותר.

הפקה שמרחפת בין אינדי לפופ סינמטי

ההפקה של יובל שנהר עוטפת את הטקסט באווירה קולנועית ומרחפת. עיבוד המיתרים של צח דרורי מוסיף תחושת מתח עדינה ורגש שנבנה לאט. ההשפעות של Lana Del Rey אמנם נוכחות ברקע, אבל טוהר נשארת נאמנה לקול שלה. אינטימי, חשוף ולא מתאמץ להרשים בכוח.

“שמש” הוא שיר שלא מחפש להתפוצץ ברגע הראשון. הוא מחלחל בהדרגה. כל האזנה חושפת עוד שכבת משמעות. עוד פרט קטן בטקסט. עוד רגע של כנות. בתוך עולם מוזיקלי רועש וצעקני, טוהר קדוש בוחרת לדבר בשקט. דווקא בגלל זה קשה להפסיק להקשיב.

הכי חדשים

בילי איידול היה אמור למות, אבל הוא עדיין רוקד

שנה לאחר בכורתו בפסטיבל טרייבקה, הסרט "Billy Idol Should Be Dead" מגיע לישראל. חברת yes רכשה את...

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא