הזמר והיוצר הישראלי הראל חדד, הוציא לאור אלבום חדש בשם פִּלְאִי הכולל 14 שירים שהוא כתב, הלחין והפיק מוזיקלית. חלק מהשירים נכתבו בהודו בתקופת מחאות לפני המלחמה, וחלקם בזמן שירותו במילואים בעזה ובלבנון.
הראל, יוצר ומוזיקאי ישראלי שגדל לצד מוזיקה חסידית ופיוטים, מצא עצמו בסצנת האינדי המקומית. פגשנו בו לראשונה לפני מספר שנים כאשר השיק את השיחר "גאות". הראל מתאפיין בכתיבה מאוד אישית המביאה לידי ביטוי חוויות חיים, מערכות יחסים והתבוננות פנימית. המוזיקה שלו משלבת פופ, פולק ונגיעות אינדי רוק. הוא מצטיין ביכולת להגיש שיר כמעין סיפור חיים שמדבר אל המאזין ישירות.
אלבום של חוויות
פִּלְאִי נכתב במקביל לחוויות מלחמה, מסעות והתבוננות פנימית. השירים מתמקדים בנושאים של התמודדות נפשית, חיבור לרגעים של מנוח ומזור ובריחה דרך המוזיקה. האלבום עבר תהליך משמעותי תוך כדי כתיבה, החלפת שירים ושכתוב מילים, כך שהוא מבטא את השינויים שחלו בחייו של חדד בזמן אמת. הכותב עצמו תיאר את האלבום כמקום מוגן שבו אפשר לטייל בעולם אחר ולהפוך כל חוויה לשיר.
את יציאת האלבום ליווה תהליך של שחרור כמה מהשירים שלוו בווידאו קליפים.
האלבום נושא אווירה אישית מאוד. הקצב נע בין רגעים של רוך ושקט לבין תנועות מלודיות שמעלות תחושה של מסע רגשי. האלבום מצליח לשלב בין התמודדות עם מציאות סוערת לבין חיפוש אחרי רגעי שלווה ומייצר חוויה שמרגישה קרובה ואינטימית כמו פגישה עם פנימיותו של היוצר.
להתרכז במשמעות המילים
חדד אינו זמר בקול גדול או בולט אך דווקא בכך טמון כוחו. הוא מציע שירה שנושאת את הסיפור ומדברת ישירות אל המאזין. ההגשה שלו נעה בין מלודית לדיבורה ומאפשרת להתרכז במשמעות המילים ובחוויה הרגשית של השירים. זהו קול שמזמין השתהות ומעמיק את הקשר בין המוזיקה למאזין.
פִּלְאִי הוא אלבום שמייצר חוויה רגשית אישית ומזמין את המאזין להיכנס למרחב שבו כל חוויה הופכת לשיר. עם כתיבה אותנטית, מלודיות שמייצרות שלווה וקול שמדבר ישירות לנפש, הראל חדד מספק הצצה למרחב המוגן שלו ומזמין את כולנו לטייל בו.
מילה של הראל
כך הראל חדד עם יציאת האלבום – "היה איזה רגע אחרי שבועיים וחצי של לחימה רציפה, שאני קולט שבתוך כל הרעש והירי סביב, שהחבר'ה הצעירים יותר יושבים וכותבים. רובם כתבו מן יומן מלחמה. אני, שכותב המון בד"כ, עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לחשוב בכלל על טיפה לצאת מהראש השורד של לוחם במלחמה. עד אז הבליחו רעיונות פה ושם אבל כשאתה כל כך דרוך וכל כך מפוקס קשה לך לתת דרור לביטויים לירים או אולי אתה לא מרשה לעצמך להפעיל אזור זה במוח. כששוחזרתי את הפנקס והתחלתי לכתוב זה הפך להיות 'המרחב המוגן' אליו יכולתי לברוח. האלבום היה כמעט מוכן, היו שם שירים אחרים, היה לו קצב מהיר ושם אחר. הוא שידר על תדר אחר. תוך כדי הסבב הראשון החלטתי שאני מפרק אותו ומרכיב מחדש, שירים הוצאו ושירים אחרים נכנסו, מילים שוכתבו כי הכל השתנה. רציתי לנחם ורציתי גם לברוח. רציתי להאיר אזורים שראוי לדעתי להאיר ובעיקר רציתי לאפשר למאזין לטייל בעולם אחר שבו הכל יכול להפוך לשיר ולשהות בו לזמן מה."
