סצנת המחול המקומית חיה כעת בתוך תקופה סוערת ולא יציבה. היוצרים מחפשים שפה חדשה למציאות מתוחה. חלקם פונים פנימה אל הגוף והזיכרון. אחרים יוצאים אל הרחוב, אל חללים זמניים ואל מפגשים אינטימיים עם קהל.
גם השיפוצים באולם המרכזי של מרכז סוזן דלל משנים את מפת ההופעות בעיר. מופעים נודדים בין סטודיואים, גלריות, מרכזים קהילתיים ומרחבי פרינג'. תל אביב הופכת למפת מחול מפוזרת וחיה יותר. הקהל כבר לא מגיע רק לאולם הגדול והמוכר. הוא משוטט בין יפו, קריית המלאכה, תמונע וביכורי העיתים.
התחושה שחוזרת כמעט בכל היצירות היא חיפוש. חיפוש אחר נחמה. אחר משמעות. אחר גוף שמצליח להכיל חרדה, זיכרון ועייפות. פחות הפגנת כוח ויותר נוכחות אנושית.
מחול בין מדע, זיכרון ופנטזיה
ב 29 במאי תעלה מאי זרחי את "מאי טוק" במסגרת אינטימדאנס בתיאטרון תמונע. המופע מחבר בין מחול, ביולוגיה ומדע. זרחי משתפת פעולה עם פרופסור איתן גרוס ממכון ויצמן. הקהל מוזמן למסע בין תנועת הגוף לתנועת חלבונים בתוך התא.
לכרטיסים: אינטימדאנס תמונע
יום לאחר מכן תציג דנה רוטנברג את "מה פה מופע פה" במרכז ביכורי העיתים. זהו מופע ילדים שמפרק בהומור את רעיון הבמה והקהל. שני יצורים משונים מנסים להבין מהו בכלל מופע.
לכרטיסים: ביכורי העיתים
ב 3 ביוני יתקיים "פרויקט פריצה" בבית ברכאת ביפו. הערב יכלול עבודות משך, פרפורמנס והתערבויות חיות במרחב. האירוע יסתיים במופע "עונת החדשות" של דניאל שפירא ומיכאל שוורץ.
להרשמה: אלפרד מכון שיתופי לאמנות ותרבות
הגוף הישראלי על הבמה
ב 4 ביוני תעלה מעין ליבמן-שרון את "מבוסס על סיפור אמיתי" במסגרת פסטיבל פועלות בקריית המלאכה. העבודה עוסקת בחיים לצד בן זוג שהוא פרשן צבאי מאז השבעה באוקטובר. המחול נבנה מתוך קולות הבית, השתיקות והחרדה היומיומית.
באותו ערב תציג דנה נעים חפוטה את "עיני רחף". שלושה רקדנים ומפת כוכבים יוצרים טקס תנועתי בין פנטזיה למציאות מתוחה.
לפרטים: פסטיבל פועלות
ב 4 וב 5 ביוני חוזרת נעה דר אל "מוזר". עשרים ושש שנים אחרי הבכורה המקורית היא בוחנת מחדש את היחסים בין הקהל, הגוף והזמן שחלף. מיכל מועלם חוזרת לאותו תפקיד שביצעה בשנת 2000. המופע יעלה בסטודיו אורה במרכז סוזן דלל ובהמשך גם בירושלים.
לכרטיסים: מרכז סוזן דלל
ב 8 ביוני תעלה זרחי את "קריסטין" בסטודיו זהבה וז'אק. הסולו עוסק במצב גוף נפש של אישה צעירה בתקופה טעונה וחסרת יציבות. הערב יכלול גם שיחה עם היוצרות וצפייה נוספת במופע.
לכרטיסים: מרכז סוזן דלל
הגוף הבוגר חוזר למרכז
ב 11 ביוני תחזור גלית ליס עם "כחולות". שלוש עשרה נשים בגילאי 67 עד 82 עולות לבמה ומספרות דרך הגוף סיפור של זיכרון, ציונות, התבגרות ונשיות. העבודה נוצרה עם מוזיקה של אבי בללי ועלתה לראשונה בפסטיבל ישראל.
לכרטיסים: מרכז סוזן דלל
בין פרינג' לבת שבע
ב 6 ביולי תציג אורי לנקינסקי את "a dance piece". העבודה בודקת את יחסי האהבה הארוכים בין היוצרת לבין המחול עצמו. זהו מופע אישי, חשוף ומודע לעצמו.
לכרטיסים: מרכז סוזן דלל
ובתוך כל הסצנה העצמאית והאינטימית הזאת חוזרת גם להקת מחול בת־שבע עם "מומו" של אוהד נהרין. היצירה תשוב ביוני לשני מופעים בלבד במרכז דוהל. גם כאן נהרין עוסק בפגיעוּת, רכות וחיפוש אנושי בתוך גוף עוצמתי.
לכרטיסים: בת שבע – מומו
נדמה שסצנת המחול הישראלית של 2026 כבר אינה מחפשת שלמות. היא מחפשת אמת. הגוף שעל הבמה כבר לא מנסה להיראות חסין. הוא מבקש לזכור, לשאול, להרגיש ולהישאר חי בתוך מציאות שלא מפסיקה להשתנות.
