יום רביעי, ספטמבר 2, 2026

יצירה חדשה של הלב – A New Piece of My Heart

בימת מרכז תיאטרון מחול ענבל בנווה צדק, הבמה אינטימית והקהל קרוב. הכל מרגיש מותאם כמו כפפה ליד. אור לבן בוהק שוטף את השחור סביב, אין חפצים. לאורך המופע שנמשך כשעה תמימה שולבו גם תוספות תאורה נעות,  תכלת, אדום, ירוק ואפילו צהוב כתמתם. התאורה שינתה את התחושה בהתאם להתרחשות הבימתית, חיזקה רגעי מתח, סימלה התעוררות או קריסה והייתה חלק בלתי נפרד מהאמירה על הבמה. אליה מתפרצים ארבע רקדניות ורקדן, לבושים בשחור, בגדים מגוונים אך בצבע אחיד. הריצה הראשונית חסרת מטרה, אולי בריחה ממקום פנימי, אולי מהחיים עצמם.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

חתיכה מהלב

היצירה A New Piece of My Heart עלתה לראשונה בספטמבר 2024 במסגרת מחול שלם. היא זכתה להערכה מצד מבקרי מחול בארץ והוצגה גם בפסטיבלים מקומיים ובינלאומיים, וזכתה בתואר יצירה מצטיינת על חידוש דרמטורגי ושילוב מרתק בין תנועה, תאורה ומוזיקה.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

תנועה זורמת

לאחר רגעי כאוס התנועה מתייצבת ומתפצלת לדואטים, טריו ורביעיות. כל מבנה מנסה לחבר את היחיד עם הקולקטיב. ניסיונות החיבור כושלים לעיתים, הגוף רפוי, הנשימה נעצרת, הדמות הבודדת עומדת לבד. הקולקטיב מנסה להחיות אותה, והמעגל חוזר על עצמו מספר פעמים, קריסה והישענות, כשלון וניסיון לחיבור מחדש. זהו הקו הדרמטורגי שמניע את הערב.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

רגעי השיא במופע מגלמים את השבר והניסיון לשקם. גוף אחד נופל, האחרים מנסים להרים אותו. התפקידים מתחלפים, המוביל הופך למודרך, המסייע הופך לנפגע. רגעים אלה מדגישים את המאבק האנושי בין פגיעות לחוסן ואת ההשתנות המתמדת בקולקטיב.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

התנועה חוזרת על עצמה אך משתנה: הצמד המרכזי והטריו מחליפים תפקידים, מגלמים מי מוביל ומי מושפע. החזרה הזו יוצרת מתח, שאלות על מטרה, האם ניתן לחבר שוב? התנועה היא בלתי פוסקת, ניסיון לחזור ולתקן, חיפוש שמוביל מהפרט והזוג אל הקולקטיב התומך.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

בסצנה הסופית החושך נשבר: הרקדניות מסירות חלקי לבוש, בסוף גם הרקדן. לא מדובר בהתערטלות אלא בחשיפת שכבת צבעונית שמוסתרת מתחת לשחור, מארג זוהר של צבעי נאון בוהקים. מתוך חמש דמויות בשחור נוצר אור גדול, אולי סימן להתעוררות, אולי סוף מסע של קריסה וחיבור.

אוליביה

אוליביה קורט מסה, כוריאוגרפית בינלאומית, ממשיכה לחקור את המתח בין פגיעות לחוסן, את גבולות הגוף ואת השפה האנושית שבין היחיד לקולקטיב. יצירותיה עוסקות בזהות, בזיכרון ובחיבור, והן נוגעות תמיד ברגעי משבר והתחדשות. בנרטיב של המופע הנוכחי היא מראה איך הגוף והקולקטיב מתמודדים עם ניסיונות חוזרים לחיבור והתחדשות.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

כל הקול

המוזיקה, שבמהלך רוב המופע היא אינסטרומנטלית, מתפרצת לקראת הסיום עם השיר Time Is Like a River של The Saxsophones. לצד זאת, פס הקול כלל קטעים שונים, כל אחד מחבר את הרקדנים לרגע מסוים: חיפוש וקריסה ב‑Before Meaning Comes, מעבר וחיבור ב‑New Horizons, עוצמה ב‑Thunder, זרימה ב‑Phenomenon, שקט פנימי ב‑Piano Meditation for Sleep, רגעי נשימה ב‑Romanian Folk Dances, חלון רגע ורוך ב‑For the Time Being, כוח ופרץ ב‑Heads Will Roll. כל סאונד נושא את התנועה ומאפשר לצופה לעקוב אחר דרמטורגיה חיה שמחברת בין הגוף, הקולקטיב ורגעי הפגיעות.

https://open.spotify.com/track/0jN2wMTOOrIiO2xjSKSwg6

לוקח הלאה

החוויה כצופה מזוית מוגבהת מעל השורות הראשונות הייתה מלאה במתח, לאן יובילו הרקדנים את הסיפור? אף על פי שהנרטיב חוזר על עצמו, כל סיבוב בתנועה מפתח מבנים חדשים. הסיפור מתפתח מהפרט והזוג אל הקולקטיב, יוצר עניין מתמיד וציפייה,  מי יתחבר, מי ייפול, איך הגוף יתעורר.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

המופע ממחיש את היכולת האנושית לתקן ולהתחבר מחדש. קריסה, הישענות הדדית וחיבור מחזורי יוצרים חוויה אנושית משותפת, והצופה חש את המתח, הפגיעות והחוסן של המחוללים על הבמה.

A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל
A New Piece of My Heart. צילום יובל אראל

הכי חדשים

נועה קירל כבר לא רוצה עוד "לאב סונג"

במשך יותר מעשור צמחה נועה קירל מול קהל צעיר, שחלקו התבגר יחד איתה. ילדות ונערות הפכו אותה...

מפה לאוזן, מלוס אנג'לס לישראל

יש שירים שנכתבו לזמנם ונשארו בתוכו. אחרים ממשיכים להתגלגל בין תקופות, מלחמות, משפחות ויבשות. חמש קלאסיקות כאלה...

פותחים במה: סיפורים ישראליים חדשים עולים על הבמה

חול המועד סוכות מספק השנה סיבה טובה לצאת מהסוכה ולהיכנס לאולם. פסטיבל "פותחים במה" ע"ש ג'ני ברנדס...

אגדות המזרח נפגשות על במה אחת

כמה מהקולות המזוהים ביותר עם המוזיקה הים־תיכונית יתכנסו לערב משותף וחד־פעמי. המופע "אגדות המזרח" יגיע לאמפי פארק...

היה לנו עולם, ולכל אחד נשאר סיפור אחר

המחזה "היה לנו עולם" של תיאטרון חיפה הגיע אמש לבית ציוני אמריקה. אפשר לכנות את הערב מעין...

ארבעים שנה על המים: פסטיבל ג'אז בים האדום חוזר לאילת

יש פסטיבלים שמתקיימים בעיר מסוימת, ויש כאלה שהופכים לחלק מהצליל שלה. פסטיבל ג'אז בים האדום שייך ללא...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא