תזמורת ירושלמית במרכז סערה
תזמורת פירקת אל נור, התזמורת הישראלית שמאגדת כ-30 נגנים יהודים וערבים, דתיים וחילונים, יוצאת בפרויקט יוצא דופן: סדרת קונצרטים חגיגית שמוקדשת ליצירתה של אום כולתום. לצד הקונצרטים יצא קליפ חדש לשיר הקלאסי "ראני לי שוויא", שבו משולבים קטעים מקוריים מקולה ומדמותה של הזמרת הגדולה.
המחווה הזו, שנועדה לחבר בין תרבויות דרך המוזיקה, כבר הספיקה לעורר סערה בעולם הערבי: עשרות כתבות בערוצי תקשורת מרכזיים כמו אל-ערביה, אל-מצרי אל-יום ואל-ערבי אל-ג'דיד, והצהרות משפחתיות המאיימות בצעדים משפטיים משמעותיים.
קליפ בדובאי – עיבוד עם נשמה
הקליפ, בבימויו של רונן פלד חדד, צולם בחולות דובאי בהשראת הסרט המצרי משנת 1945 שבו גילמה אום כולתום נערה בדווית שמגיעה מהמדבר אל העיר. העיבוד התזמורתי לשיר נוצר על ידי אריאל כהן, המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת. השילוב של קולה המקורי של אום כולתום בתוך עיבוד תזמורתי מודרני יוצר חוויה אותנטית ומכבדת את הקאנון הערבי הקלאסי, תוך הוספת צבע ישראלי־תזמורתי שמעניק לשיר חיים חדשים.
מבנה השיר – פתיחה ומאוולים
מה שמייחד את "ראני לי שוויא" הוא המבנה המוזיקלי הקלאסי שבו כל צליל מספר סיפור. השיר נפתח בקטע אינסטרומנטלי שמציג את המקאם ומכין את הקרקע לקול – הכינור והעוד יוצרים מרחב נשימה שבו השיר מתרחש, מזמנים את המאזין להיכנס לאט לעולם הרגשי של היצירה. מיד לאחר מכן מגיע המוָאל – קטע ווקאלי חופשי, כמעט נטול קצב, שבו הזמרת חושפת את ליבה. אצל אום כולתום המאוול היה רגע של טראנס, של חיבור כמעט מיסטי עם הקהל; אצל פירקת אלנור, שילוב קולה המקורי בתוך המואל החדש מצליח לשמר את העומק הזה ולהפוך אותו לגשר בין העבר להווה. הפתיחה והמאוול יחד יוצרים את הלב הפועם של השיר, ומאפשרים לו להיבנות שכבה אחרי שכבה, כמו נשימה ארוכה שמתחילה ברוגע ומתפוצצת בסוף בעוצמה רגשית שמחזיקה את הקהל במתח ובהתרגשות.
הנרטיב של השיר
"ראני לי שוויא" מתורגם חופשי לעברית כ-"תראה אותי קצת" או "שים לב אלי לרגע". השיר עצמו הוא בקשה אינטימית: להיות נראים, מוכרים ומוערכים, אפילו לרגע אחד בלבד. הנרטיב עוסק באהבה חד-צדדית, ברצון להכיר ולהיות נוכח מול אהוב שאינו מבחין, ובתחושת געגוע שקטה ומדודה. הטון הוא עדין, לא דרמטי, אנחה עדינה במקום זעקה, ומיקרוטונים, מעברים בין מקאמים וצלילים של כינור ועוד מבטאים את המתח הרגשי הזה בשפה מוזיקלית שלמה.
סערה מול אהדה
בעולם הערבי, הפרויקט נתפס כ-"גניבת מורשת תרבותית", והתגובות הציבוריות והתקשורתיות היו נוקבות. בישראל, לעומת זאת, הציבור והקהל הרחב מקבלים את השיר כחוויה תרבותית ואמנותית בפני עצמה, מבלי להטיל משקלים פוליטיים על הזמרת או על תוכן השיר.
מנהלת התזמורת, חנה פתיה, מסבירה – "השורשים שלנו נטועים עמוק במזרח התיכון. המוזיקה היא שפה על-זמנית, המסוגלת לחבר בין עמים, אמונות ודתות. זה המסר שמוביל אותנו בכל מה שאנחנו עושים בפירקת אלנור."
גולת הכותרת – הקליפ החדש
כל הרעש, הוויכוחים והרגישויות מגיעים לשיאם ברגע אחד: קליפ חדש, שמקרין לראשונה את קולה ודמותה של אום כולתום לצד נגני פירקת אלנור,
בתאריך 23.11 יתקיים מופע חגיגי לציון 50 שנה למותה של אום כולת׳ום יחד עם השקת הקליפ. בית העם, ירושלים, 20:00, בשיתוף עם משרד החוץ . . זה הרגע שבו העבר וההווה נפגשים, שבו מחווה ישראלית לאייקון ערבי הופכת לדיון על מוזיקה, זיכרון ושייכות.

