השחקן, המוזיקאי והיוצר מאור כהן משיק את "היום יפה". שיר חדש שמרגיש כמו נשימה עמוקה אחרי ימים של רעש. יש בשיר הזה משהו נקי, כמעט שקוף, שמאפיין את הרגעים שבהם מאור בוחר ללכת עד הסוף עם הפשטות שלו. הוא כתב את המילים, עיבד והפיק את הכול בעצמו. כשאת הלחן יצר יחד עם החברים הקרובים עוזי רמירז, ספי ציזלינג, מיקי ורשאי ועירא רביב. חבורה שמביאה איתה חום, אינטואיציה ונשמה של מחסן חזרות שגדל למשהו גדול בהרבה.
מה יפה?
זהו שיר שמשרטט עייפות נפשית וקיומית של אדם שהתבגר, איבד חלק מההתלהבות ומהאש הפנימית שהניעה אותו פעם, ומביט אחורה על השנים שבהן נפל, נאבק, מחק ורדף אחר מדליות. בתוך השחיקה האישית נשזרות גם שאלות לאומיות עמוקות על זיכרון, טקסים, המשכיות ומי יישא קדימה את השירים, הסמלים והדגלים שנשמטו בדרך.
לצד ההכרה הפסימית שהאדם לא באמת משתנה ושדפוסי המציאות חוזרים על עצמם, נפתח לפתע חלון קטן של חסד במשפט קצר, שהיום יפה, שמאיר את כל הכובד באור מפוכח ועדין. ההווה נוכח לצד הכאב, והיופי מופיע דווקא בתוך העייפות. בסיום, מאור מזריק גם קריצה קלילה עם קריאת “קם קם תקומי”, שמזכירה שבכל זאת צריך לקום, אחרת שוקעים בבוגי. כך השיר נע בין ייאוש להתבוננות, בין ביקורת לאישיות, ומצליח לתפוס את הרגע שבו אדם מבין שבגלל, ואף על פי הכול, יש יום יפה.
העיבוד שומר על צניעות מכוונת. אין בשיר שכבות מיותרות, אין ניסיון להגדיל את הרגע בכוח. במקום זה, מאור והחברים שמלווה אותו בלחן מאפשרים למרחב להתמלא בנשימה. וזה אולי מה שהופך את היום יפה לכזה – שיר קטן מבחוץ, אבל כזה שמותיר אחריו הד גדול, כמו משפט שנשאר איתך גם אחרי שהשיר נגמר.
היום באמת יפה
מאור כהן מצליח להזכיר פעם נוספת למה הוא ממשיך להיות אחד היוצרים הכי חמקמקים ומדויקים כאן. בלי רעש, בלי מאבק, רק מבט פנימי חד ונגיעה רכה במיתרי החיים. ושוב, בדרך שלא מתאמצת מדי, הוא מציע לנו להציץ מבעד לחלון ולהגיד לעצמנו בשקט: היום באמת יפה.
בתאריך 5 בדצמבר יקיים מאור כהן הופעה במועדון זאפה בהרצליה. צהרי שישי, מופע עמידה, יתארחו לצידו חברי להקת מוניקה סקס. כרטיסים זמינים כאן.
