יוני נמרי, מהקולות המזוהים עם המעבר שבין דור הלהקות הצבאיות לפופ הישראלי של שנות השבעים, הלך אמש לעולמו בגיל 74, כשהוא עטוף בבני משפחתו בקיבוץ אשדות יעקב המאוחד. נמרי היה זמר רך ורגיש, יוצר בעל נוכחות שקטה וקול מהפנט, שנגע בלבבות רבים בישראל וגם מעבר לים.
מהקיבוץ אל הבמות
נמרי נולד בקיבוץ אשדות יעקב המאוחד בשנת 1951, בן לדוידק'ה (סגן מפקד הפלמ"ח) ודבורה נמרי. כבר בילדותו התבלט ברוך קולי יוצא דופן, ובנעוריו קיבל גיטרה מאפי נצר – מחווה קטנה שהציתה מסע ארוך בעולם המוזיקה.
את פריצתו המשמעותית חווה במסגרת להקת פיקוד ההדרכה, שם ביצע שירים שהפכו לקלאסיקות ישראליות כמו "כל מה שרציתי", "חייל באפור" ו־"שמח בלב". הופעתו הביישנית אך המוקפדת, בשילוב קולו הצלול, הפכו אותו לאחד הקולות המזוהים עם תקופת הלהקות הצבאיות – ימים שבהם המוזיקה הישראלית נשאה עימה תום, אחווה וגעגוע.
כוכב ישראלי בפריז
לאחר שחרורו מצה"ל החל נמרי בקריירת סולו. התקליטון הראשון שלו, "שושנת פלאים" (מילים: שאול טשרניחובסקי, לחן: צביקה פיק), סימן את תחילתו של מסלול אמנותי מלא הבטחה. ב־1976 נסע לצרפת בהזמנת המפיק חיים סבן, שם הקליט את "Je veux seulement toi" (“אני רוצה רק אותך”), שזכה להצלחה מפתיעה – מכירות של למעלה מ־750 אלף עותקים בצרפת ובאירופה.
נמרי היה אז בין הבודדים מבין זמרי ישראל שכבשו קהל בינלאומי, וייצג את רוח התקופה שבה מוזיקה מקומית עברה את גבולות הארץ בשפת הלב.
בין תאונה לייעוד חדש
במהלך שנות השמונים פקד את נמרי אסון כבד – תאונת דרכים קשה שבה איבד את אשתו ובנו ונפצע בעצמו באורח קשה. האירוע הטראגי שינה את חייו: הוא התרחק מאור הזרקורים, עבר תהליך שיקום ארוך ובחר לפנות ללימודי רפואה שיקומית ואלטרנטיבית.
במשך שנים טיפל באנשים, התנדב בבתי חולים ובקרב נכי צה"ל, והקדיש את חייו להענקת תקווה וריפוי לאחרים.
חזרה אל השירים
אף שמעולם לא נפרד באמת מהמוזיקה, רק בשנות האלפיים חזר להקליט ולהופיע. בין שיריו המאוחרים ניתן למצוא את "חוט שזור", "שיר החרדל" ו־"התחלה חדשה", ובשנים האחרונות עבד על אלבום נוסף בהפקת בועז ליובין, שכלל את השיר “אחזי בי טוב” למילותיה של נעמי ויינגרטן.
מורשת של קול עדין ונשמה גדולה
יוני נמרי ייזכר כאמן של אמת – כזה שבחר בצניעות על פני תהילה, שהעדיף רוך על פני רועשנות. קולו, הרגיש והצלול, שייך לאותו דור של זמרים שהביאו עימם תמימות, אהבה ואמונה ביופי הפשוט.
כך ספדו לו הערב בניו
באלגנטיות השמורה רק לו, אבינו היקר הזמר הבינלאומי, משקם פיזיקלי בחסד עליון, אדם אהוב על חבריו ואדם יקר, יוני נמרי, נפרד מהבלי העולם הזה, בחיוך צידי, עטוף באהוביו הקרובים ביותר. יוני, אדם של נתינה עד אין קץ, חילק אהבה לכל אדם, וראה את כולם בגובה העיניים.
נולד בקיבוץ אשדות יעקב, בן לדוידק'ה ודבורה נמרי- ממייסדי העלייה העברית, חלק בלתי נפרד בבניית המדינה, הקמתה, יישובה והגנתה. אח לשאול(ז"ל) נגה(ז"ל) ונעמי שתחיה.
אבא יוני פרט על מיתרי לבבות רבים באותה הייחודיות בה פרט על מיתרי קולו העמוק, גיטרה כינור ופסנתר. ליוני הייתה שפה אחת- שפת הלב.
לאורך עשורים ליווה אותנו בקולו העמוק בשפות שונות לאורכו ורוחבו של כדור הארץ, פיזר מוזיקה מעניינת ואקספרימנטלית, כזו שאפילו עידן האינטרנט לא ידע. טיפל במאות אם לא אלפי אנשים, והתנדב ללא סוף למען נכי צה"ל בצניעות אין קץ. את פועלו הרב למען הנצחת סיפורה של מדינת ישראל וסיפורו של דוידקה בפרט, לא נוכל להמחיש, אך אנו מתחייבים להמשיך את דרכו במורשת המשפחתית שעשתה היסטוריה.
אבינו היקר הלך לעולמו בחיוך שובה לב, יפה ואהוב מתמיד. אבא שלנו, יוני הקטן, דרך צלחה לך שם למעלה, תרים לנו כוסית, אנחנו בטוחים שכבר מכינים לקראת שם חגיגה ענקית כראוי לך ושתקסים את כולם בשירתך.
ההלוויה תתקיים בבית העלמין בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד ביום שלישי (מחר) 28.10.25 בשעה 15:00
