אמש התקיים המופע Dance in Peace 107 במוזיאון תל אביב לאמנות. המופע הוא חוויה רב-תחומית שמחברת מחול מודרני, מוסיקה חיה, אמנות חזותית ושירה.
האירוע מהווה טקס זיכרון אישי וחברתי בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. מי שעומד מאחורי המופע הם דנה ספיר ומיזם Heartivism, המזמין את הצופים להיות חלק מהיצירה.
הכיכר בדרך למוזיאון: קבלת פנים מטלטלת
הכניסה למוזיאון עוברת דרך כיכר החטופים. הכיכר מוקדשת למיצגים, מבנים ארעיים ושלטים לזכר החטופים.
החטופים מוחזקים כמעט שנתיים במנהרות מחבלי החמאס ברצועת עזה. החוויה הזו הממה והלמה את הצופים עוד לפני כניסתם למוזיאון. כיכר החטופים יוצרת מעבר מיידי למצב רוח רציני ומטלטל.
המוזיאון כמרחב אמנותי וזיכרון
רחבת הכניסה צבועה באדום צורב. עשרות פסלוני חימר של כלניות מסמלים את הדרום האדום הפצוע. דוכני הסברה של Heartivism הציגו חוברות ופריטים לאיסוף תרומות. המושבים מעוצבים מראש עם שמות הצופים, כדי להכניסם לפעילות המופע.
06:29 – המחול שמחזיר את הרגע
המופע נפתח רשמית בשעה 20:30. הנרטיב חוזר לדקה שבין 6:28 ל-6:29 בבוקר השבעה באוקטובר.
באותו רגע הפך פסטיבל נובה לטבח. Dance in Peace 107 משתמש במחול, אמנות חזותית ושירה לתיעוד הרגעים הקשים. המחול הציע חיבוק, שחרור ותפילה, והקהל חווה חוויה טוטאלית.
נועם הלפר וקמילה: חיבור מוזיקלי רב-תחומי
בין הנוכחים ברחבת המופע בלטו נועם הלפר – נועמיקו אותו פגשתי לראשונה לפני שנים רבות עם להקת Kitzu, יוצר מוזיקה אוונגרדית ונסיונית ללהקות מחול כמו ורטיגו, ומקדם שיתופי פעולה עם אמנים רב-תחומיים – והזמרת קמילה, שביצעה שיר בשפת אימה, קול עמוק ונהמתי שהלך יד ביד עם המחול. השניים הצטרפו יחד לביצוע השיר "כלניות", כשהרקדנים מייצגים את הדרום האדום שהפך לפצע פעור, והקהל נחשף לחוויה שמעוררת זיכרון, כאב ותקווה בו זמנית..
דנה ספיר – היוזמת והכוריאוגרפית
מאחורי פרויקט האמנות Dance in Peace 107 עומדת דנה ספיר, יוצרת רב-תחומית, במאית, כוריאוגרפית ומייסדת Heartivism ובית ההפקות Quan – Creation | Movement | Cinema. ספיר פיתחה את שפת התנועה Cinematic Movement, שהופכת כל מופע לחוויה רב-חושית, והציגה עבודותיה על במות בינלאומיות. בין עיסוקיה השונים היא מובילה פרויקטים שמחברים בין אמנות, תרבות, התפתחות אישית וחברה.ה.
מופע רב-תחומי שמחבר בין גוף, תודעה וחברה
Dance in Peace 107 אינו מופע בידור רגיל. הוא משלב מחול מודרני, פלמנקו, אמנות אווירית, אופנה, וידאו ארט ושירה חיה. כל אלמנט בפסיפס האמנותי נועד להעצים זיכרון ולהציע מרחב לאיחוי. המופע הוקדש לקורבנות, לניצולים ולעדים, ומציג את האמנות ככלי לריפוי.
המופע Dance in Peace 107 במוזיאון תל אביב הציג את האמנות ככלי התמודדות עם השבר. הוא איחה בין גוף, נפש וחברה, והעניק אור בתוך הכאב. הערב מראה כיצד מחול רב-תחומי, שירה ומוסיקה חיה מתמודדים עם זיכרון טראומטי.
כמה רגעים מתוך המופע
