יום שלישי, נובמבר 17, 2026

עמרי בראל – אמא

המסעדן (״א׳ לה רמפה״) והמוזיקאי עמרי בראל ממשיך לחשוף את עולמו הפנימי באלבום הבכורה שבדרך, והפעם עם "אמא" – שיר אישי ונוגע ללב.

את עמרי פגשנו לפני קצת יותר מעשור, לא ידענו שיש לו את זה, חוש מוזיקלי וגישה ופרפורמנס, אולם כאשר מת'יו סטפן וורד או בטייטל M Ward הופיע בתיאטרון גשר ביפו, היה זה עמרי שהתנדב לעלות לבמה לדואט קלידים וגיטרה עם המוזיקאי האורח בקטע – Rollercoaster.

ומה בשיר?

הטקסט מתכתב עם זיכרונות ילדות ועם מערכת יחסים אינטימית בין אם לבן, רצופה חום, כאב וסליחה. החזרתיות בקריאה "אמא בואי" יוצרת מנטרה מלאת געגוע, שמחזירה אותנו לרגעי התלות הראשוניים, בעוד הבית האחרון מביא פרספקטיבה בוגרת יותר על קשר שאינו תלוי בזמן או במרחק. בלחן מתוק ובהפקה עשירה, השיר מצליח להיות גם הודיה וגם שיר פיוס – כזה שמאיר את היחסים המורכבים שבין אהבה ללא תנאי לשבריריות יומיומית.

מילה

כך עמרי עם הוצאת השיר לרשתות – "כמה מילים עליי: אני עמרי בראל, ירושלמי שחי בתל אביב, אמן רב-תחומי והבעלים של מסעדת ״א׳ לה רמפה״, מוסד תרבות דרום-תל אביבי. לאחר שניגנתי ויצרתי ואירחתי והייתי מאחורי קלעים, סוף סוף מוציא לאור חומרים מקוריים…  היו קשובים,   "אמא" השיר החדש שלי, איזו מילה! זה הסינגל השני מתוך האלבום המלא שייצא בקרוב… השיר נולד כשדניאלה, הגדולה שלי, שעולה מחר לכתה א׳(!!), צרחה את נשמתה כהוגן כשאמא שלה סיון רובין יצאה מהבית. ניסיתי להרגיע אותה עם הפסנתר. לא ממש עבד – אבל נולד שיר. הרגשתי שהיא תיעלה את הפזמון הזה דרכי החוצה. מאז השיר גדל, נוספו לו שכבות – והוא הפך להומאז' לאמהות שבחיי, וגם לילד שבי. את הקליפ צילמנו עם משפחות הגן הנודד, גן היער שלנו, ושמלווה את חיינו בשנים האחרונות ועוד כמה כוכבים וכוכבת אחת גדולה מהחיים. המלכה האם דורית בראל. הזמנים הארורים האלה מבקשים שנרבה טוב בעולם, לסובבים אותנו, לאהובים שלנו, ושנאמר עוד תפילות רפואה ואהבה, לעם שלנו וגם לשכנים שלנו. מקווה שהשיר יעניק רגע של מזור לנפש. לכל אחת ואחד יש אמא. לעצור את המלחמה. עכשיו! מוזמנים לשלוח לחברים אם אהבתם, להשמיע ולהראות לילדים שלכם בברכת שנה חדשה טובה. ובחייאת, שלחו גם לאמאשלכם."

 

הכי חדשים

זוזו גינזבורג – האש עדיין בוערת בוורידים

יש רגע בחיים שבו אנחנו מביטים לאחור ומגלים שהגענו למקום אחר מזה שדמיינו לעצמנו. לא בהכרח מקום...

נועה קירל ונסרין קדרי עושות טרנטינו

יש מפגשים מוזיקליים שנראים כמעט מתבקשים. החיבור בין נועה קירל לנסרין קדרי הוא אחד מהם. שתי כוכבות...

נינט טייב הולכת להחזיר את עצמה הביתה

יש משהו יפה ברגע שבו אמן מגלה שהיצירה שלו ממשיכה לחיות גם אחרי שסיים אותה. לעיתים היא...

אסף אבידן – כשהאהבה נחרבת יחד עם ירושלים

ירושלים של מטה, האהבה של מעלה מה הקשר בין חורבן בית המקדש לבין סיומה של מערכת יחסים? אצל...

בין חנוך לוין לעלובי החיים: תיאטרון חיפה פותח עונה עם הרבה כוכבים ולא מעט שאלות

יש משהו כמעט טקסי בהכרזה על עונת תיאטרון חדשה. השמות הגדולים נשלפים ראשונים, מחזות הזמר מבטיחים אולמות...

כשהאנדלוסית הפכה את רקנאטי לחפלה מרוקאית

יש רגעים בקונצרט שבהם כללי הטקס פשוט מפסיקים לעבוד. הגוף מבקש לנוע, הרגליים מחפשות את הקצב והידיים...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...