יום שלישי, אוגוסט 25, 2026

אוזו בזוקה – כפיים

האלבום החדש של אוזו בזוקה, כפיים, הוא מסע מוזיקלי פסיכדלי המחבר בין מזרח למערב, בין גרוב מדברי לסול אורבני, ובין מסורת לחדשנות. האלבום כולל תשע רצועות, בהן "אסיה", "כפיים", "זרעים", "סופה", "מעגלים" ו-"אבא תודה", המשלבות גיטרות מסתחררות, סינתים מהפנטים וגרובים עמוקים. עם יציאת האלבום הושק גם קליפ לשיר "אסיה" המלווה באנימציה פסיכדלית כהלכתה.

להקת אוזו בזוקה, בהובלת אורי בראונר כנרות, ממשיכה לפרוץ גבולות עם צליל ייחודי שמחבר בין רוק פסיכדלי למוזיקה מזרח תיכונית, פאנק וסול. האלבום מציג הפקה מוקפדת, עם נגיעות של פאנק, סול ורוק, ומעביר את המאזין דרך נופים מדבריים וחלומות אוריינטליים

כנרות, מייסד ההרכב, הסתגר באולפן ההקלטות במהלך סתיו 2024, הלחין, ביצע והקליט את האלבום לבדו. התוצאה – אוסף מרהיב של תשע רצועות, המשלבות קצבים גרוביים במיוחד, לצד שמירה על המלודיות האקזוטיות וסאונד הגיטרות האוריינטלי הייחודי של הלהקה. הקומפוזיציות מוקפדות והאסתטיקה יוצאת דופן באופן אשר מייצר מסע מוסיקלי מהפנט אישי וסוחף. לצידו של כנרות שהלחין, ניגן, הפיק ומיקסס את האלבום הצטרף בהקלטת תופים ברצועות "סופה" ו"כפיים" המתופף יובל גרעין. את הקולות באלבום תרמו גאיה וויסמן ועדן עטיה.

אורי בראונר כנרות הוא לא רק עוד מפיק וגיטריסט מוכשר – הוא תמצית רוח היצירה, מתחבר בין רוקר משופשף לרוח ים-תיכונית עם שורשים עמוקים וחדות של ראש פתוח. הוא יודע למכור "פאן", לעצב אווירה, וליצור פסקול שנכנס לראש שעליו אתה רוצה לרקוד עד שלא תוכל יותר.

האלבום יוצא לאור במסגרת הלייבל הלונדוני Batov המצליח לשלב הצלחות מקומיות ברחבי העולם עם הרבה מגע ימתיכוני עכשווי.

 

 

הכי חדשים

בין האיילה לזאב: אושי מסלה שרה על הפגיעה ועל הדרך חזרה ללב

אשרת"אושי" מסלה פותחת את "איילה" כאגדה תמימה, ואז מכניסה לתוכה את הזאב. הוא מתקרב כדי לטרוף, והאיילה רק...

אפיק דוארי לא ראתה את השמש, אבל נשארה לחפש את האור

אפיק דוארי משחררת את „לא ראיתי את השמש”, מתוך ה־EP המתקרב „חול”. השיר מתבונן בדיכאון דרך עיניה...

ראשון לציון פותחת את הסוכה והופכת לבמה אחת גדולה

פסטיבל ראשון לציון חוזר זו השנה ה- 38, בחול המועד סוכות ופורש את חגיגותיו ברחבי העיר. השנה...

ברית מילה: סולטי חוצבת אמת מתוך הרעש

המילה הכתובה עומדת במרכז יצירתה של סולטי. היא אינה רק אמצעי להעברת מסר, אלא חומר גלם. סולטי...

דיקלה שוברת את היופי ומרכיבה את עצמה מחדש

דיקלה פותחת את הדלת יש אמנים שזקוקים לקרדיט כדי שנזהה אותם. דיקלה זקוקה לכמה הברות בלבד. הקול, הסלסול...

ספיר סבן מצאה את עצמה דווקא בתוך „שירים עצובים”

לפעמים שם של שיר מספר רק מחצית מהסיפור. „שירים עצובים” נשמע כמו הזמנה לשקוע עמוק בתוך שברון...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

נותנים גב ליונתן אלטר

יש מוזיקאים שפוגשים שוב ושוב, כמעט בלי לשים לב. הם מחליפים הרכבים ובמות, אבל שומרים על נוכחות...

פסטיבל מספרי סיפורים -הסיפור הישראלי פוגש את הפסקול המקומי

פסטיבל מספרי סיפורים חוזר השנה בפעם השלושים ושלושה לתיאטרון גבעתיים. יוסי אלפי ממשיך להוביל את המפעל התרבותי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא