במשך שעה תמימה לוקחים את הצופים השחקן ליאור זוהר והקלדנית אורית דוקלר למסע מרתק העוקב אחר דמותו של השחקן והמשורר אברהם חלפי שחי כאן במאה שעברה, נטל חלק בשלל הצגות וכתב מאות שירים שחלקם זכו להלחנה ולביצועים שהעמידו אותם בקאנון הישראלי.
המופע, שהוא די קומפקטי בהתנהלותו נולד מתוך חשכת ימי מגיפת הקורונה כאשר עולם התרבות עצר מלכת, ליאור זוהר, אז שחקן תיאטרון שההצגות בהן שיחק נאלצו לרדת מהבמה ישב וחשב מה לעשות וכשעלה בראשו הרעיון להעלות רוויו אודות אברהם חלפי החל לבנות ולכתוב את המופע יחד עם שותפתו אורית שאף עיבדה לצידו את מנגינות השירים שנבחרו כולל שיר שמעולם לא הולחן.
הרוויו נפתח עם האקט הראשון מתוך המחזה עוץ לי גוץ לי בשירו של האישון ששמו הוא סוד כמוס במחזה, זה היה מבחינתי הרגע שסגר לי באופן אישי מעגל חיים, באשר זכיתי כילד בכיתה א' או ב' אי שם בתחילת שנות השישים של המאה שעברה לצפות במחזמר שהפך לקלאסיקה של התיאטרון הקאמרי על פי אברהם שלונסקי. אברהם חלפי, אז שחקן תיאטרון בגיל, לפי חשבון פשוט, כבן 60 שנה, שיחק את דמותו של אותו אישון (עוץ לי גוץ לי כמובן) שפתח את המחזה בשירת הבוקר טוב לקהל…
הרשמים מאז נחרטו כל כך עמוק במוחי ועל כך הרחבתי כאשר חזרתי לפני שנתיים לצפות בגרסתו החדשה של המחזמר.
אחרי שהוא קונה את ליבותיהם של הצופים בקהל ממשיך ליאור זוהר עם הרוויו ומשבץ אנקדוטות וסיפורים קטנטנים מתוך חייו האישיים של אברהם חלפי לצד ביצועי שירים שכולם מכירים ונכתבו בידי חלפי המנוח.
בכלל חלפי כמשורר הספיק בימי חייו להוציא לא מעט ספרים, מתוכם חמישה ספרי שירים ועוד ארבעה שכאלו אשר יצאו לאחר פטירתו בשנת 1980 והוא בן 74.
ליאור זוהר מוסיף קורטוב של משחק לרוויו כאשר הוא נכנס לדמותו של חלפי ועושה שימוש באביזרים שונים כפאה , אף של מוקיון, בקבוק יין או מעיל, מגבעת ומקל הליכה, בקטעי השירה מצטרפת אליו לא אחת אורית דוקלר ואנחנו חווים מסע בן שעה לימים עברו.
חלפי, דמותו כשחקן
אברהם חלפי, שנולד בתחילת המאה שעברה בלודז' שבפולין ועלה לארץ בשנות העשרים כחלוץ בגדוד העבודה, חבר די המר לעולם התיאטרון והמשחק המקומי, אמנם הוא שיחק בתיאטרון הקאמרי במחזות כ"נאסר א- דין", ו”עוץ לי גוץ לי”, אך נמנע מליטול חלק בתפקידי משנה קטנים במחזות כ”שש נפשות מחפשות מחבר”, “המלט”, “האישה מן הים” ועוד. כאשר גילם את דמותו של לבלר אקאי אקאקביץ` במחזה “האדרת” שכתב גוגול, הוא הותיר חותם כאחד השחקנים המשובחים באותם שנים.
חלפי המשורר
את אהבתו לכתיבת שירים לא הכירו רבים, חלפי שרוב חייו היה רווק וביישן היה חביבם של משוררים אחרים בני זמנו – אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן ולאה גולדברג.
כמו אמנים רבים לא זכה חלפי לתהילה בחייו. שיריו התגלו לאחר מותו וחלקם הולחן בידי –מלחינים צעירים כיוני רכטר, מיקי גבריאלוב, אלון אולארצ`יק ויהודית רביץ: “צער לי וצער לך”, “השיר על תוכי יוסי”, ו“עטור מצחך”, שנבחר במשאל בין היוצרים והמוזיקאים כ"שיר היפה ביותר שנוצר בשנות המדינה".
הסנדק של איינשטיין
לזמר אריק איינשטיין המנוח היה קשר מיוחד לאברהם חלפי שהיה ידידו של אביו יעקב איינשטיין, שחקן אף הוא, והוא מונה לסנדקו בברית המילה בשנת 1988, הוציא איינשטיין אלבום כפול משירי אברהם חלפי.
כשאריק איינשטיין הלך לעולמו נחרטה על מצבת קברו בבית העלמ ין הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב פסוק מתוך אחד השירים שחלפי כתב – "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות". משפט שבמובן מסויים הגדיר את אופיו של חלפי.
מופע נודד
המופע הנוכחי, הבנוי בזעיר אנפין במיוחד כדי לנדוד ברחבי הארץ באולמות שונים בגודלם תוך התאמה מהירה לכל מקום הוא קטע שדי חסר בימים אלו. כעת כשעוסקים ביוצרים ומבצעים מן העבר. ובתוך כך אוסיף כי הרוויו החינני נחתם באופן טבעי עם שיר הסיום של אותו מחזמר קלאסי – לילה טוב לקהל לילה טוב…
ראוי להזכיר כי הפקה גדולה יותר כמחווה לאברהם חלפי עלתה לפני עשרים שנה בהפקת התיאטרון הקאמרי ובתמיכת עיריית תל אביב במסגרת סדרת המופעים "התל אביבים". מדובר במופע אותו הנחה דן אלמגור והשתתפו בו שחקנים וזמרים רבים, ביניהם – אלינור אהרון, אלון אולארצ”יק, שרון אלימלך, ליאור בן אברהם, רמי ברוך, רפי וינשטוק, שלמה וישינסקי, רחל חלפי, זהרירה חריפאי, יוסף כרמון, נתן סלור, מירה עווד, מיקי קם ודרור קרן.
זו ההדמנות לציין כי הרוויו יעלה במסגרת פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון בתאריך 17 באפריל בשעה 19:30 באולם 3 בתיאטרון. כרטיסים זמינים כאן.
כמה רגעים מתוך הרוויו
