יום שישי, אפריל 24, 2026

מאיג' – בטטה קרה בכפית

מאיה גרוס פישמן, אשת שיווק וניהול בעולמות ההייטק, בת 47, נשואה ואמא לארבעה ילדים, החליטה ביום בהיר אחד לעזוב הכל ולהתעסק בשירה ומוזיקה. לפני מספר שנים היא פגשה במוזיקאית היוצרת רונית שחר שלקחה אותה כברת דרך ביצירה מוזיקלית ונתנה בידיה את הכלים הנכונים לכתוב ולהלחין.

מאיה או כפי שהיא מעדיפה להתהדר בטייטל בימתי מאיג', עושה בימים אלו את דרכה להשקת מיני אלבום בכורה "מאיג' 47" עם חמישה שירים שהיא כתבה והלחינה ומבצעת בהפקה מוזיקלית של רונית שחר ואלון אוחנה, דודי לוי ורונה קינן.

כעת יוצא לאור השיר הראשון מתוכו – "בטטה קרה בכפית" אשר נכתב על לימודי האמנות של מאיג׳ בתיכון תלמה ילין, בשנות ה-90. תקופה של חוסר גבולות, חופש ויצירתיות, אך גם טשטוש האבחנה בין טוב ורע, מתאים ופסול – כשהמשפט "באומנות כמו באומנות – אין דבר כזה שאין דבר כזה", ליווה את שנות לימודיה והיה שגור בפי מורי המגמה. המשפט המוכר, שייך לאמן ולאיש התקשורת, אלדד זיו, שהגיש באותן שנים תוכנית תרבות בטלוויזיה ואישר למאיג' להשתמש בו בשיר.

מאיה על השינוי בחייה

כך מספרת מאיה לקראת יציאתו של השיר – "פעם הייתי עולה כל יום על מכופתרת והולכת למשרד, מגיל מאוד צעיר החזקתי בטייטלים נורא חשובים שנראו מעולה על הנייר… הייתי סמנכ"לית שיווק, הייתי בעלים, הייתי יועצת. היה לי חשוב להיראות גדולה ורצינית. 20 שנה עבדתי במשרדים, תאורת פלורסנט, אוויר מזגנים, כל היום מול מחשב, פינת קפה, שיחות במעלית, כנסים, פגישות, לקוחות, הצעות מחיר, פרופיל בלינקאדין, אתם מבינים את הראש… למרות ההצלחה והתפקידים שנראו נהדרים על הנייר, ידעתי שזה לא הדבר שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. היום אני כבר לא על מכפתרת וגם לא במשרד. אני עובדת על אלבום בכורה שלי ועל מופע… בגיל 40 פגשתי את הזמרת והיוצרת רונית שחר, שגם הפיקה מוזיקלית את "בטטה קרה בכפית" יחד עם אלון אוחנה. היא לימדה אותי את סוד ההלחנה ללא כלי נגינה. בשבילי זו הייתה פריצת דרך של ממש ביצירה שלי, שהתמקדה, עד אז, בכתיבה. לאחר כ-5 שנים של יצירת שירים מולחנים, התייעצתי עם דן תורן ז"ל, ובתהליך שהרגיש מאוד טבעי – נפרדתי מהעבודה רבת השנים והתארים בתחום השיווק בהייטק והתמקדתי בעבודה על האלבום."

הכי חדשים

המקומי כבר לא מובן מאליו ברמת גן

מבט ראשון - אשכול תערוכות חדש ברמת גן בימים שבהם המערכה הצבאית כבר מאחור והחיים מנסים לחזור...

השיר שכולנו אהבנו הפך לרגע הכי מטריד בטקס המשואות

בין דממה לפסנתר - רגע אחד שמשנה הכול יש רגע אחד בטקס המעבר שבו הכול נעצר. הדממה עדיין...

בוי ג'ורג עוקף את בריטניה ונכנס לאירוויזיון דרך סן מרינו

השם של הזמר בוי ג'ורג' Boy George חוזר למרכז השיח, והפעם סביב תחרות האירוויזיון Eurovision Song Contest...

"היומן" – סיפור אהבה הופך למחזה

יש סיפורים שלא מתיישנים. הם פשוט מחליפים צורה. "היומן" הוא בדיוק כזה, ועכשיו הוא מקבל חיים חדשים...

הגיטריסט דייב מייסון הלך לעולמו בגיל 79

מותו של דייב מייסון Dave Mason מסמן פרידה מאחת הדמויות המיוחדות והפחות מתרברבות של הרוק הבריטי. הוא...

פנינה רוזנבלום – אני תוצרת ישראל

ישנם רגעים שבהם שיר פוגש זמן. פנינה רוזנבלום יודעת לזהות אותם. עם "אני תוצרת ישראל" היא לא רק...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

להקת טיפקס מחזירה את החיים לבארבי

אחרי ימים לא פשוטים, יש רגעים שבהם התרבות פשוט חוזרת לנשום. מחר בערב ייפתחו שוב דלתות מועדון...

האמרגן אשר ראובני הלך לעולמו

האמרגן ואיש המוזיקה אשר ראובני הלך לעולמו לאחר תקופה של אשפוז, בעקבות זיהום חיידקי בדרכי הנשימה. בן...

קולנוע במקום

רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות משיקה יוזמה חדשה שמדברת בדיוק אל הרגע הנוכחי. כשאולמות התרבות מתמודדים...

מצעד הלהקות הצבאיות יוצא לדרך

תחנת הרדיו כאן גימל פותחת את ההצבעה למצעד השנתי ליום העצמאות וממקדת השנה זרקור על אחד הפרקים...

התרבות שוב נעצרת

עולם המופעים בישראל שוב נעצר. אולמות נסגרים, הופעות מתבטלות, והבמה מחשיכה. זה לא מפתיע. זה דפוס שחוזר...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא