בוקר טוב, הכירו את מלאני לורן הנדל, אמנית ומעצבת החיה בלוס אנג'לס אולם שורשיה נעוצים בעבר הלא כל כך רחוק, בבית הקפה "צליל" המיתולוגי ברחוב רמב"ם בגבעתיים שם גידלה סבתה מלכה שתי בנות, האחת היא המוכרת לכולם – זמרת המלחמות יפה ירקוני ואחותה תקווה היא סבתה של מלאני. עם חיבור משפחתי שכזה, היותה בת דודה רחוקה של יפה היה זה אך טבעי שנתעורר הבוקר לצלילי קולה שרה את שירו של המשורר חיים חפר והמלחין דודי זכאי – "הן אפשר". הגרסה הנוכחית עובדה והופקה מוזיקלית בידיו האמונות של גבע אלון . סבתה של מלאני סיפרה לה על הימים ההם בארץ ישראל, גבעת רמב"ם עת היא, אחותה יפה ואחיה בנימין היו שרים ומנגנים בלהקה משפחתית שהקימו עבור יושבי בית הקפה, בהם אמנים, אנשי רוח ואנשי צבא. בקומת הקפה התנהלו מפגשים חברתיים בזמן שבמרתף נפגשו חברי ההגנה לפגישות מחתרת חשאיות. וזה רק אחד הסיפורים.
בעקבות השבת השחורה ואירועי 7 באוקטובר ובהשראת "זמרת המלחמות" ששרה בכל הארץ בפני חיילים בקרב, היא החליטה להקליט את השיר הראשון בפרויקט – שנכתב על ידי חיים חפר במלחמת יום העצמאות ויצא לאור ב-1948, שיר מלחמה עם מסר של תקווה וקריאה לסיום הלחימה.
העבודה על השיר הייתה ממושכת ובשלט רחוק, מלאני לא דוברת עברית ועם מבטא אמריקאי מובחן. כך היא מספרת על החיבור עם גבע אלון והשיר של אחות סבתה – "במרץ 24 נפגשנו לראשונה בזום ומוזיקה הרגישה כמו התרופה היחידה. לגבע יש עומק רגשי שנמס לתוך המוזיקה שלו, הוא ממוקד ותומך, ישר עד העצם. המפגשים שלנו הרגישו כמו טיפול. לעתים רחוקות יכולנו לצלול פנימה בלי לדבר על המצב. נוכחותו – אפילו מרחוק – הכתה בעוצמה דרך הקשב שלו, במילים תקיפות אך עדינות ותשומת לב בלתי מתפשרת לפרטים. הפשטנו כל מילה בשיר, במיוחד אלו עם האות R הקשוחה. בכל מפגש הייתי בוהה במסך המחשב כדי לראות את הפנים של גבע. כשזה היה נכון, הוא חייך מאוזן לאוזן, מהנהן בעדינות, כן".
ללא כל ספק מדובר באחד מהשירים הנעוצים עמוק ב-DNA הקולקטיבי של החיים במדינת ישראל והוא נותר רלוונטי מקום המדינה ועד היום. "הקול שלה חיוני עכשיו יותר מתמיד. זרקור מחודש על קלאסיקה הוא נוסטלגי עבור דורות קודמים ונצחי גם עבור הדורות הצעירים. המקור מושר בקפדנות, הגרסה החדשה שואבת השראה מסרטיו של קוונטין טרנטינו ומושרת בתמימות, עם תקווה אמיתית לסיום המלחמה".
וכמובן שלא נתייחס לשיר המתחדש מבלי להביא את גרסתו המוקדמת בפיה של יפה ירקוני עצמה, אשר סיפור חייה עלה בעת האחרונה מעל בימת התיאטרון הלאומי הבימה במחזה המוזיקלי "האמיני יום יבוא".
