יום שני, ספטמבר 14, 2026

בעבור חופן צלילים

אמש התקיים במועדון גריי בתל אביב מופע כפול במסגרת פעילות קהיליית הג'אז החברתית בהפקתו של ברק וייס. התוכנית שפוצלה לשני מופעים אירחה את נגן האקורדיון האיטלקי לוצ'יאנו בונדיני המלווה בטריו ג'אז מקומי שכלל את נגן הסקסופון והחליל יהונתן כהן, נגן הקונטרבס אלון ניר והמתופף שי חזן. המופעים התקיימו בשיתוף ובסיועה של שגרירות איטליה בישראל.

לוצ'יאנו ביונדיני מאסטרו באקורדיון

לוצ'יאנו יליד איטליה החל ללמוד נגינה באקורדיון עוד בהיותו בן 10, השילוב שהוא מוביל של מוסיקה עממית, ג'אז ומוסיקה קאמרית הכתירו אותו כאלוף העולם באקורדיון. הוא זכה בפרסים חשובים רבים, השתתף בנגינה עם מוזיקאים חשובים רבים ברחבי העולם. כאמור בזכות שיתוף פעולה עם לשכת התרבות והאמנות של שגרירות איטליה בישראל זכינו בביקורו כאן בתל אביב. בעולם הרחב אין באמת הרבה מוזיקאים המנגנים באקורדיון בסוגות הג'אז, אחד הבודדים והנדירים שבהם פרט לביונדיני הוא רישאר גוליאנו, צרפתי ממוצא אילטקי שנשאב לעולמות הג'אז במסגרת נסיונותיו להרחיב את אופקי הנגינה שלו על הכלי המיוחד הזה.

הנה כמה מהיצירות הקולנועיות האיטלקיות אותן ניגן לוצ'יאנו עם חברים והיוו את ההשראה להזמנתו לישראל

האקורדיון, או הגרמושקה כפי שהוא נקרא לעתים הוא כלי נגינה יוצא דופן, מעין בן כלאיים בעולמות המקלדות ולמרות שהוא כלי נייד יש בו מקצת מהנשמה המוזיקלית של העוגב, נפיחת זרם אוויר ליצירת הצליל… אבל זה באמת לפעם אחרת.

לוצ'יאנו ביונדיני בתל אביב. <yoastmark class=

יהונתן כהן. <yoastmark class=

אלון ניר. צילום יובל אראאל
אלון ניר. צילום יובל אראאל

שי זלמ ן. <yoastmark class=

המופע הראשון – עם נינו רוטה

במופע הראשון בו נתארח לוצ'אנו ביונדיני, הנחשב לאחד מנגני האקורדיון המובילים בסצנת הג'אז העולמית התמקדו הנגנים בביצוע גרסאות ליצירות שכתב הקומפוזיטור האיטלקי נינו רוטה, לכמה מסרטיו המפורסמים של הבמאי פרדריקו פליני – "לה דולצ'ה ויטה", "לה סטרדה", וכן למספר יצירות שכתב החל מנעימת הסרט "הסנדק" של הבמאי פורד קוםולה ועד "רומיאו ויוליה" של פרנקו זפירלי. האמת שלא פשוט היה מבחינתי לעכל את צלילי האקורדיון בעיבודי ג'אז. כלי הנגינה הכל כך מזוהה לטעמי עם שאנסונים על גדת הסיין הפריזאי או סמטאות רומא לצד חגיגות ריקוד צועניות באירופה הסלבית ואפילו שירי "אנו באנו ארצה" מימי קום המדינה דרך הרקדות של פעם. החיבור של האקורדיון למבנה השונה של עיבודי הג'אז לנעימות כשהוא ממלא את תפקידיהם של פסנתר, הרמוניקה ואף מפוחית פה עד כלי מיתר היה ישר מההתחלה מרתק ומסקרן. ביונדיני שלט ללא מעצורים בנגינת האקורדיון למרות שאת רובו של המופע הוא בילה בישיבה או לחילופין בריכוז מול אלון ניר והקונטרבס מה שהוביל להפניית גבו אל הקהל שבמועדון.

חפירה – כילד של שנות השישים גדלתי על הטרילוגיה האפית של הבמאי סרג'יו ליאונה "האיש ללא ם" שכללה את הסרטים – "בעבו חופן דולרים", "הצלפים" ו- "הטוב הרע והמכוער" בכיכובם של קלינט איסטווד, לי ואן קליפ ואלי וואלך, אם אומר כי צפיתי בהם עשרות פעמים לא אגזים, את הסרט האחרון החזקתי בגלגל פילם 16 מ"מ מתחת למיטתי בצבא והייתי מקרין אותו להנאתי שוב ושוב בסופי השבוע, ברור שיש לי עותק בקלטת VHS וברור שצפיתי בו לא פעם ולא פעמים בוי או די או בשירותי הסטרימינג, לא רק שאני מכיר כל סצנה וסצנה, גם את הקטעים המוזיקליים המלווים אותו שרקח ביד אמן אניו מוריקונה כמעט ולמדתי בעל פה כל צליל וכל אות…

בשנת 2016 הגעתי לבית רומנו לחצר התדר במסגרת סופשבוע בו התארחה התזמורת הקאמרית הישראלית לשני לילות שנחתמו בקונצרט שהוקדש לפסי הקול שיצר אניו מוריקונה עבור מערבוני הספגטי, קונצרט שהחזיר אותי באחת לשנות השישים, מושבי העץ החורקים באולמות הקולנוע, ריח ממתקי הקוקוס והליקריץ ורעש גלגול בקבוקי השתייה הריקים ממרכז האולם ועד קדמת הבמה…

את טעמה וריחה של החווייה הנוסטלגית הזו ציפיתי למצא אמש במופע השני בו התארח לוצ'אנו ביונדיני.

לוצ'יאנו אלון, יהונתן ושי. <yoastmark class=

המופע השני – עם אניו מוריקונה

חלקו השני של הערב או יותר נכון המופע השני כלל את ביונדיני וטריו הנגנים אך הפעם בביצועי מחווה לנעימותיו של גדול הקומפוזיטורים של סרטי מערבוני הספגטי הקלאסיים של הקו – פרודוקציות האיטלקיות – ספרדיות אניו מוריקונה. אולם כאן למרות שהמתנתי בסבלנות אין קץ עד תום המופע התאכזבתי קשות. אמנם ביונדיני והנגנים בצעו גרסת ג'אז לפס הקול של הסרט "סינמה פרדיסו" שביים ג'וזפה טורנאטורה ואפילו את נעימת הסרט "היו זמנים במערב" שביים סרג'יו ליאונה, ביצועים מיוחדים בהם חזר וכיכב האקורדיון ככלי נגינה המהווה מענה לכמה כלי נגינה כולל יציאות לאימפרוביזציות סולו מרתקות אך בראשי עולה וצפה כל הזמן אותה סצנה בלתי נשכחת מהסרט "הטוב הרע והמכוער" כאשר השחקן לי ואן קליף "עיני מלאך" מענה את אלי וואלך "טוקו" במשרדו במחנה האסירים בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית בעוד תזמורת האסירים מנגנת טיון מרגש והדמעות זולגות מעיני הנגנים, חיכיתי והמתנתי, ואפילו את נעימת הנושא לא שמעתי. על כך אני מצר.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע הכפול

הכי חדשים

טמירה ירדני מעבירה את טדי לדור הבא

טמירה ירדני סוגרת מעגל מקצועי, אך אינה סוגרת את הבית שבנתה. אחרי 55 שנות יצירה, היא מוכרת...

סלין דיון שוב על הבמה – האם הדרך לישראל נפתחה מחדש?

סלין דיון עמדה על הבמה בפריז ודמעות הציפו את פניה. הקהל העניק לה את המילים, עד שקולה...

כאשר Wham! פתחה את החומה הסינית לצלילי פופ

בשנת 1972 יצאה להקת הרוק הבריטית דיפ פרפל למסע הופעות היסטורי ביפן. ההקלטות מאותם ערבים הפכו לאלבום...

פינק שוברת שתיקה: "אני עומדת לצד העם שלי"

הופעה של אד שירן הפכה לזירת מחאה, ומשם התגלגל הסיפור ישירות אל פינק. מאקלמור, שחימם את שירן...

המשיח עדיין לא בא, המופע המלא כבר כאן

ב־25 במרץ 1985 יצא ״מחכים למשיח״, אלבום הסולו החמישי של שלום חנוך. האלבום הגיע אל הרחוב הישראלי...

הכבש השישה עשר חוזר אל ישראל שהיינו פעם

בשנת 1978 הייתי בן עשרים, וכבר חייתי ונשמתי מוזיקה. תקליטים עברו מיד ליד, ושירים חדשים הפכו במהירות...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא