אחרי תחושות הנקמה שעלו מאז אותה שבת שחורה 7.10 והנה אנחנו כבר מעל חודשיים בתוך המערכה הצבאית "חרבות ברזל" עמישראל מחזק את הנפגעים וסופר את בניו חייליו שנופלים במערכה הקשה והקשוחה. המוזיקאים מתרגמים את תחושות העם לשירים של כאב וצער ועלינו להטות אוזן גם לצלילים הללו כחלק מהמסע שלנו לצד המערכה מחד ולהיותנו מאוחדים מאידך. הטו אוזן ושימו לב לסיפורים שבצד השירים.
בניה ברבי והחברים מהנובה – זה בסדר
את מילות השיר "זה בסדר" חיבר בניה ברבי יחד עם אור בשארי, אור קודאי, אורי לוי, אריאל עוקבי, גלעד ממן, דולב ביטון, הראל בוטל, טל גוזגל, יעקב בליניק, ליאור כהן, משה בן נפתלי, מתן אהרון, נדב שמואלי, נועה נחמני, נורית חבאז, סבסטיאן פודמסר, עיילם גלס, עמית רותם, ענבר שוקרון, רומי עדוי, רון פרגר, שי אביב גדסי, שני פרידמן, תומר שלי. בהלחנה משותפת שלו עם אור קודאי ואור בשארי בהפקה מוזיקלית של רון בקאל ואור קודאי. כל השותפים הללו של בניה ברבי ביצירה נמנים על הניצולים ממסיבת הנובה שהתקיימה ברעים והפכה לשדה קטל אכזרי בבוקרה של השבת השחורה 7.10.
בניה ברבי נפגש עימם בפרויקט "היער הסודי" בקפריסין כחלק ממסע הריפוי וההתחדשות של נפשותיהם שחוו את האירוע הנוראי. במילות השיר מבקשים בניה והחברים החדשים לומר כי בעת שחוסר וודאות משתלט על חיינו זה מאוד נורמלי להרגיש את חוסר הוודאות. השיר הנו הסנונית הראשונה מתוך השליש האחרון באלבומו הרביעי של בניה.
כך בניה ברבי על השיר החדש המשותף – "לפני מספר שבועות פגשתי חברים מהמסיבה של הנובה, טסנו יחד ליער הסודי בקפריסין. בערב הראשון הופענו להם ובערב השני ביקשו שנופיע שוב, חשבתי לעצמי שזה מוזר שאשיר להם את אותם שירים. אז החלפתי את ההופעה בסדנת כתיבה. וככה נפגשנו בערב, עם מחברות ועטים. ויצאנו למסע של כתיבה, סיפרתי להם שבשבילי הכתיבה היא החוף מבטחים אחרי שנסחפתי בים הגדול. שפעם בשבוע אני חייב לכתוב שיר אחרת אני לא מקיים את הייעוד שלי, ואת השיר הקרוב אני רוצה שנכתוב ביחד. לא ידעתי לאן אני נכנס פשוט סמכתי על הדרך. וככה אחרי שעה של תרגילים, נולד לנו השם של השיר. ׳זה בסדר׳. כל אחד ואחת מהחברים שפך על הדף את הרצון שלו לחמלה פשוטה, שיקבלו אותם כמו שהם היום. זה בסדר להרגיש, לשתוק, לבכות, להתאפר. זה בסדר הכל. ׳מה אשכרה נצא מפה עם שיר היום?׳ שאלה אחת החברות. ׳מילים בטוח יצאו לגבי המנגינה אני לא בטוח׳. וככה המשכנו לשתף מה עובר לנו בלב, ואיזו תקווה אנחנו מייחלים לעצמנו. מה עוזר לנו?, וכמה זה מרגיע שיש עוד כמוני, שמרגישים את אותה האשמה, הכאב והפחדים. כשהם יצאו להפסקת סיגריה ישבתי עם אור קודאי ואור בשארי על הפסנתר והשיר פשוט יצא ככה 7 דקות, אמיתי. כשהם חזרו לימדתי אותם את המנגינה, והדמעות פשוט הגיעו, שטפו את החדר ומילאו את הלב. וכולנו בחיבוק גדול ושירה ענקית הרגשנו שהגענו לחוף מבטחים. הכי רוצה לחבק קרוב, זה בסדר לאהוב. תודה לכל השותפים ליצירה, תודה לדרך הזאת שתמיד יותר חכמה ממני, תודה לכל החברים מהנובה, שהפכו לחלק מחדרי הלב שלי."
התקווה 6 – השמש תחזור
את השיר "השמש תחזור כתב והלחין עומרי גליקמן הסולן ומוביל להקת "התקווה 6" בהפקתו המוזיקלית של עמית שגיא חברו ללהקה. עמרי ועמית העושים ימים על ימים מול החיילים הלוחמים בכינוסים ובכל פינה מבקשים להביא אור ותקווה למ ערכה הקשוחה.
כך עומרי על השיר החדש – "שבורי לב וכאובים מהאבדן הקשה של האחים שלנו. יום יום. כל כך הרבה גיבורים נופלים בהגנה על הבית. לעולם לא נוכל להחזיר לכם על ההקרבות האלה💔 כל מה שיש בידינו זה שירים ורסיסים של תקווה שאנחנו כל פעם אוספים מחדש ומנסים לפזר. וזה לא תמיד פשוט. בתחושות מעורבות אנחנו משתפים את השיר הזה היום, ״השמש תחזור״. שהוא שיתוף פעולה שלנו עם עוצבת הגליל – אוגדה 91׳. שיר תקווה קטן. עם ציפייה גדולה. לימים טובים יותר ולשמש אחת שאנחנו מחכים שתחזור. בהצדעה וחיבוק חזק חזק לחיילות ולחיילים שלנו שהם הלב הפועם של העם הזה. זה בשבילכם. ״השמש תחזור״ הוא בעצם שיר שנכתב לזוג חברים יקרים שלי, על התמודדות משפחתית מאתגרת ומלאת השראה וגבורה. מעין שיר תקווה ואופטימיות שרציתי להעביר אליהם מאיתנו. אנשים שיקרים לליבי. עם פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״, כמו כל כך הרבה דברים בחיינו, גם השיר קיבל זווית נוספת והמשמעויות שלו פתאום מצאו תפנית שכל כך התחברה לנו לימים האלה. הכמיהה והציפייה לזמנים טובים יותר בתוך האופל הזה שכולנו נמצאים בו. הקשר שלנו עם צה״ל תמיד היה טבעי וחזק, בחודשיים האחרונים אנחנו נפגשים הרבה לעידוד והתחזקות משותפת. אוגדה 91׳ יזמו את הרעיון לצלם קליפ לשיר ״השמש תחזור״, שיתעד את השטח בתקופה הזו ואת המפגשים שלנו עם הלוחמות והלוחמים הגיבורים. עוד הזדמנות חשובה לחבר קצת תקווה למלחמה ולהצדיע לצבא שלנו. "
חני דינור – עוד תאמין באהבה
הזמרת והיוצרת חני דינור משיקה את השיר "עוד תאמ ין באהבה" שמילותיו ולחנו נכתבו בידי חברתה המוזיקאית מרב סמן טוב בהפקתו המוזיקלית של גלעד שמואלי. השיר היה אמור לצאת לאור הרבה לפני אותה שבת שחורה 7.10 אולם משום מה חני החליטה להמתין עימו. כעת עם המשמעות המצמררת שמקבל הטקסט שלו, הוא מוקדש כתפילה לשובם של החטופים.
כך חני על השיר והעיתו להשקתו ומה שהוא מבקש להביע – "הטבח הנורא, השאיר את כולנו הלומים וכואבים. האחיין שלי נפצע כשהוזעק להילחם במפלצות שהשתלטו על מחנה רעים באותה שבת ארורה ושניים מהצוות שלו נהרגו. בהמשך התברר שאני מכירה, כמו רובכם, עוד ועוד משפחות שאבדו את היקר להן מכל! הדאגה לשלום הלוחמים וביניהם שלושת האחיינים הנוספים שלי שנלחמים בעזה והדאגה לחטופים, גרמו לקולי להיאלם… כמו כל עם ישראל, לבי עם החטופים! וככל שחלפו הפעימות ובצד השמחה עם שובם של הילדים והנשים, תהיתי מה יעלה בגורל הגברים, האחרונים בתור לשחרור… נגעה ללבי במיוחד יעלה, שפועלה למען אחיה אביתר דוד בן ה 23 ממש מעורר השראה והתברר לי שהם הילדים של גליה, אחותה של חברה שלמדה איתי בבית הספר. כשחזרתי לאחרונה להקשיב לשיר שהיה אמור לצאת כבר לפני חודשיים, מילותיו הלמו בי, כאילו נכתבו עכשיו ובמיוחד עבור אלו שנשארו שם… והחלטתי להשמיעו ולהקדיש אותו להם כתפילה לחזרתם!!"
אנוש צוברי – מקום טוב
בתאריך ה12.10.23 ( חמישה ימים לאחר השבת השחורה) יצאה סמ״ר עדי ברוך הי"ד למילואים, עדי הייתה נחושה להתגייס למרות שלא קיבלה צו 8 ופנתה למפקדה לשעבר בשירות הסדיר והודיעה לו שהיא מצטרפת אליו לאן שהוא נמצא. עדי הייתה בדרכה לעיר שדרות, לטובת הקמת מערך הגנה על העיר, בכניסה לעיר בזמן הנסיעה נפגעה עדי מרסיסים של פצצת מרגמה שנורתה מרצועת עזה על העיר והיא נהרגה. עדי הייתה אמנית- צלמת, כותבת וציירת מחוננת, אדם מיוחד שהייתה כמו קרן שמש לכל מי שסבב אותה. היא נולדה בשומרון ביישוב ״קריית נטפים״ ובת זוגתו של נבו, שהיו חברי נפש מגיל מאד צעיר, עדי ונבו עברו לגור ביחד כחודש לפני שנהרגה ובמהלך ההלוויה נבו שלף טבעת והציע לעדי נישואים כמו שחלמו יחד וכחלום שלא יתקיים לעולם. במחשב האישי של עדי מצאה אימה, אורית ברוך, את הטקסט של השיר, אותו כתבה בינואר 23, כמעט שנה לפני שנפלה בדרכה לשמור על חיינו. השיר נכתב כנבואה טראגית, אבל הטקסט שלו מלא בהשראה לחיים של כולנו יחד.
המוזיקאי והזמר אנוש צוברי לקח את הטקסט לידיו, הלחינו ושר אותו לזכרה. כך אנוש על החיבור והפרויקט – "במהלך השיחות עם אורית ונבו למדתי המון על עדי, על החיוך המיוחד שהיה לה, על האיזון המדהים בין עומק לצחוק מתגלגל ועל הכוחות המיוחדים שלה שפעלו אצל כל מי שפגש בה".
דן ביטון – הילדה הכי יפה בגן עדן
ראשית לראות, שנית לשמוע, שלישית פשוט להזיל דמעות, בצל המלחמה משיק הזמר הצעיר, דן ביטון, שיר המוקדש לזכרה של לוחמת מג"ב רווית אסייד הי"ד, אשר נרצחה בשבת השחורה ה- 7.10 בעת שנכנסה להגן על תושבי המושב יכיני ונורתה למוות מטווח קצר. השיר נכתב והולחן בידי דן יחד עם אליאב וקנין בהפקתו המוזיקלית של מור בן יאיר.
כך דן עם יציאת השיר – "מדובר בשיר הכי מרגש שעבדתי עליו. כל המילים שנכתבו כאן, זה פשוט היא. רווית. הייתי חייב לכתוב את המילים האלה לכל העולם, כדי שלא נשכח מה קרה לה. בחרנו החלטות אמיצות בשיר, ולפתוח לגמרי את הפצע המדמם של ה7.10, בלי פלסטרים כי אסור לנו לעצום עיניים על מה שקרה שם. ולספר את הסיפור של המלאכית הזאתי, (רווית) איך היא נפלה ומי היא הייתה. אני ורווית הכרנו בפעם הראשונה לפני 3 שנים, הופעתי ביום הולדת של החברה הכי טובה שלה, אני חושב שזה היה ההופעה הראשונה שהייתה לי בחיים. וכבר מאז התחברנו ברמה אחרת. רווית הייתה מנגנת ושרה מגיל קטן. עבר חודש מההופעה ורווית הייתה מתקשרת אליי ואומרת לי "בא לך לבוא לים עם הגיטרה?" "ננגן נעשה כיף", הגענו לים וקלטתי את אחת הזמרות היותר טובות ששמעתי. אתם צריכים להבין שהיא לא עוד ילדה, רווית הייתה יכולה להיות הכל, והיא בחרה להגן בגופה על המדינה! לעולם לא נשכח מה שעשו לך, ולעולם לא נשכח מה שעשו לנו, לכולנו ב7.10 כי כל אחד מכיר לפחות בן אדם אחד שנרצח/שנחטף/שנעדר. מאותה שבת שחורה, והלוואי שהשיר הזה יגע בכל אחת ואחת ממכם. כי מגיע לה ושתכירו מי היא הייתה רווית אסייג "הילדה הכי יפה בגן עדן"."
