בתכנון המקורי של פאני עייני, מנהלת תחנת הרדיו הקהילתית "קול רמת השרון" היו אמורים להתארח אמש בסטודיו סומה – Soma ארבעה מוזיקאים יוצרים המגיעים מיישובי עוטף עזה כדי לקבל חיבוק אוהד וחם מאנשי גוש דן. אחד המוזמנים, דניאל וייס, גיטריסט יוצר ומורה למוזיקה הצטרף למשלחת שיצאה לוושינגטון כדי לנסות ולדם את שאלת 240 החטופים המצויים בידי מחבלי החמאס. אולם במקומו קיבלנו אמנים נוספים, אף הם מהעוטף והשמחה הייתה רבה.
בכלל מי שסייע כאן בהפקה היה אוהד פרץ המנהל את הליין "שופוני – הבמה הפתוחה בשדרות" במסגרתה אמנים מקומיים מיישובי העוטף מבצעים חומר ים חדשים בבחינת לתת לקהל להתנסות ולהביע את דעתו
אז בואו נתחיל
פעם ראשונה בים? לא, פעם ראשונה בסטודיו סומה – Soma? כן. מי היה מאמין שבסמטה בין אצטדיון בלומפילד לחצר האחורית של תחנת המשטרה ביפו מצויה לה פנינת תרבות אומנות עצמאית דוגמת הסטודיו המנוהל בידי בחור חביב בשם אוהד, מתחם המהווה מרחב לאמנות, עיצוב, אירועים והשראה. המקום הצמוד למגרש גריטת המתכות הפועל 24X7 הנו פנינת תרבות.
במתחם תלויים לאורך הקירות ציורים ועבודות אמנות ועיצוב רבות של אמנים שונים, רק על כך שווה לתת גיחה למקום ולבהות בקירות ובמה תלוי עליהם.
אז מה היה לנו אמש?
ההופעה הראשונה הייתה של המוזיקאית היוצרת ומבצעת סיגל אמסלם משדרות שלפני זמן לא רב הספיקה להשיק אלבום אי.פי בכורה בשם "לא" על פי שיר הנושא הכולל חמישה שירים מקוריים. סיגל הופיעה בליוויו של הגיטריסט רוי אבני שפרט על גבי גיטרה אקוסטית, תשמעו, שמעתי הרבה זמרות פולק כאלו ששרות חומר מקורי וכאלו שמבצעות גרסאות מחווה, סיגל הזו היא פשוט כישרון אדיר, לא רק של יצירה בטקסטים ומלודיות אלה במיוחד ביכולת שירה, עומק אוקטבות, תענוג.
הגיג הבא היה שייך ללינור עין גדי, אף היא זמרת יוצרת המבצעת גם חומר ים מקוריים שהיא כתבה והלחינה וגם מגישה ביצועי מחווה לכמה קלאסיקות בעברית ובאנגלית, איכויות הקוליות שלה העתיקו נשימה בהאזנה לשירתה, לינור הגיעה אלינו מקיבוץ מפלסים ובמופע היא עטפה את הקהל בצלילים מנגינות ומילים הנעים בעולמות הפולק, הסול והאר.אנ.בי.
כעת הגיע תורו של איציק אברג'ל, או כפי שהוא מכונה בטייטל הבימתי זיציק – ZitZik זמר, מוזיקאי יוצר ונגן גיטרה משדרות שבשיחת היכרות מקדימה הסתבר לי שפספסתי אותו בפסטיבל הבלוז שהתקיים בשנת 2018 בעיר שדרות ועל כך אני יכול רק להיצר… זיציק הוא אשף נגינה רפטטיבית הנעה בין פסיכדליה מתונה לרוק כפרי משובח. תוך כדי נגינתו וביצוע כמה שירים הוא הזמין לצידו את מתי אוליאל, הבן של חיים מנהיג להקת "שפתיים" וגיטריסט מוכשר בזכות עצמו שהיטיב לפרוט על גיטרה אקוסטית נוספת לצידו של זיציק.
בעוד זיקזיק מסיים את חלקו מתי נשאר מול הקהל ואליו מצטרפים בהפתעה או יותר נכון בהזמנה הגיטריסט רפי בייפוס והזמרת חגית אוחיון אף הם תושבי שדרות המבצעים כמה שירים מקוריים חלקם עוד טרם התפרסמו ובוצעו בפומבי.
לסיכום – ערב (מוקדם יחסית) שכלל ארבעה גיגים של אמנים מהעוטף שנחשפו לפחות בפני כיוצרים ומבצעים מוכשרים ומקוריים שנתנו ולקחו את רגעי ההפוגה הכל כך נדרשת בימים אלו, היה פשוט פאן במקסימום.
תודה רבה
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
