במשך שנים ארוכות, אמן הגיטרה שמוליק בודגוב, ׳הסתתר׳ מאחורי מיטב זמרי ישראל, אותם ליווה על הבמה וכעת החליט בגיל 68, לעבור מהצד האחורי של הבמה לפרונט ולפרוש אוטוביוגרפיה מוזיקלית על הבמה. בערב שבו כפי שהוא אמר שאבי גרייניק ניסה להפוך אותו לסטנדאפיסט, רואים שעדיין המילים עוד לא באות לו בקלות, אבל זה כל החן בהופעה, שבה המוזיקה חיפתה על כל ליפסוס.
הערב נפתח במנגינה רגשית, כאשר עיני קהל הלכו ונשבו ככל שהיא התקדמה. זה היה ערב נשמה, ערב בו העביר את חלק מסיפוריו האישיים, אך כאשר הוא ניגן, הגיטרה שבידו הוציאה צלילים שהם יותר מאקורדים ומנגינות. בודגוב סיפר על הרגע, בו אביו, יום טוב, נגן טאר, לקח אותו בגיל עשר לדודו, יוסף פלתה, מהגיטריסטים המובילים בארץ בשנות ה-50 וה-60 וזה ביקש ממנו להמתין עוד שנה ועוד שנה, כי האצבעות שלו לא גדולות מספיק לגיטרה, אבל האש בערה בו ובגיל 16 הוא הופיע כבר עם אריק איינשטיין ושם טוב לוי.
בודגוב, סיפר גם על האנקדוטות הקטנות בחייו, על הפגישות עם נכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית עימם עבד. אם זה חברו הטוב יגאל בשן ז"ל וכן להקת ששת, להקת ברוש שהחלה בזהו זה, הצ'רצ'ילים, שלמה ארצי, להקת היהודים ובעצם עם מי לא אפילו עם זוהר ארגוב. כאשר בודגוב החל לנגן אמש, עם עדי רנרט הקלידן האגדי שהכיר אותו עוד בצעירות, גיל אימר נגן הבס, נדב מלמן על התופים והזמרים פז אפשטיין ורזיאל מנצור, הנגינה שלו הייתה מעל כל דבר. זרמה ממנו כמו נהר של רגשות וצלילים, הקהל פשוט התפעם.
בודגוב הצליח לחבר את סיפוריו, את המסע האישי והמוזיקה באופן מרהיב כאשר הנגינה על הגיטרה שלו (ניגן על 3 גיטרות במהלך המופע), הפכה ליצירת אמנות שחייבים לשמוע אותה והרטיט את הקהל, כאשר נורית גלרון הצטרפה אליו ושרה את 'אתה פה חסר לי' ו'מעביר דף' הידוע יותר בכינויו המיסטיקנים הסינים וגלרון, זמרת מחוננת בפני עצמה סיכמה את כל הערב בשני מילים מדובר על ה'צליל הבודגובי'.
כמה רגעים שנקלטו בעדשת הסמאטרפון במופע
מופע ראוי ביותר למי שתרם רבות למוזיקה הישראלית הפופולרית.
לדעתי, אבל מגיע לבודגוב מופע מחווה עם הזמרים המקוריים, למרות
שחלקם כמו איינשטיין, ארגוב ובשן כבר לא עימנו.
במופע האיחוד היה אפשר לראות עד כמה בודגוב התגעגע לבמה
ועד כמה הוא היה חסר בנוף המוזיקלי עם נוכחותו כגיבור גיטרה מקומי.