האם הגורל קובע הכול?
אחרי כמה שנים שבהן המציאות הישראלית התעקשה לכתוב את התסריט בעצמה, מגיע פסטיבל שמבקש לערער על כללי המשחק. פסטיבל יוצר דופנ הבינלאומי חוזר בפעם החמישית לתיאטרון הדופנ שבקריית המוזיאונים בפתח תקווה. במשך חמישה ימים יפגשו הקהל והיוצרים שורה של הפקות מקור, מופעים מוזיקליים ויצירות מתחומי הבמה השונים.
השנה בחרו מארגני הפסטיבל בנושא "גורל". הבחירה הזאת אינה מקרית. אחרי מגפת הקורונה, המחאה הציבורית, טבח 7 באוקטובר והמלחמה, קשה להתעלם מתחושת חוסר השליטה. בתוך המציאות הזאת מבקש הפסטיבל לשאול עד כמה אנחנו שולטים בחיינו. האם הגורל מכתיב את הדרך, או שאנחנו עדיין מסוגלים לשנות את מסלולה?
השאלה הזאת תלווה את הפסטיבל באמצעות תיאטרון, מחול, פנטומימה, מוזיקה, קומדיה ודראג. כל יצירה תציע זווית אחרת על היחסים שבין בחירה חופשית, זהות, אהבה ואובדן.
בין שכול, מסתורין ואהבה
כמה מהפקות הבכורה נוגעות במקומות הרגישים של החיים בישראל. ההצגה "לא הייתי שייך ללוויה שלך", מאת ניר סופר-דודק ובבימוי נתנאל קפקא, שואבת השראה מסיפור אמיתי. במרכזה משפחה הממתינה לשיחת טלפון מבתה החיילת. דרך ההמתנה והחרדה מבקשת היצירה להתמודד עם המלחמה ועם האפשרות הנוראה של אובדן.
לעומתה, "תמותי", מאת טל גולדברג ובבימוי דניאל דובילנסקי, בוחרת בדרך אחרת לחלוטין. זוהי קומדיית מתח משפחתית על חוקרת משטרה שמנסה לפענח את מות אמה. אלא שהחקירה מקבלת תפנית משונה כשהאם עצמה הופכת לשותפה בלתי צפויה לפתרון התעלומה.
גם "כימיה", מחזה שכתב וביים ניר שטראוס, עוסקת בבחירות ובהשלכותיהן. במרכזה סופר רווק ומורה נשואה, שנפגשים בחשאי בשירותי הנכים של בית קפה. מתוך המפגש הלא שגרתי צומחת קומדיה אינטימית על תשוקה, יחסים והגבולות שאנחנו מציבים לעצמנו.
בהצגה "תמר תמרה", מאת אירית קוסובר גמרו, ניצבת רווקה חרדית-לאומית בת ארבעים בפני הכרעה אישית. הרצון להפוך לאם מתנגש באפשרות לאהבה ובציפיות הקהילה. לצדה ניצבת גם חברה דמיונית ותנ"כית, שמוסיפה לסיפור ממד אחר.
כשהגוף מספר את הסיפור
לצד התיאטרון המדובר, הפסטיבל מעניק מקום גם ליצירה שאינה זקוקה בהכרח למילים. היוצרת הגרמנייה קטיה גרהל תציג את "פנים אנושיות" (Human Faces), מופע פנטומימה בינלאומי שיצרה עם השחקן והזמר הישראלי דר פיקרסקי.
המפגש בין השניים מציע שפה בימתית הנשענת על הבעות, תנועות גוף ונוכחות פיזית. דווקא במסגרת פסטיבל העוסק בגורל ובבחירה, מעניין לבחון כיצד הגוף מצליח לבטא מצבים רגשיים ללא הסברים מילוליים.
בתחום המחול תעלה בבכורה היצירה "זה הכול חלומות", של רותם וירטהיים ונויה צור. השתיים מבקשות לחבר בין החלומות הפרטיים של כל אדם לבין החלומות והשאיפות שאנחנו חולקים כחברה.
המוזיקה יוצאת אל הרחבה ונכנסת לאולם
המוזיקה אינה משמשת הפעם רק ליווי לאירועים. היא תופסת מקום בתוכנית האמנותית, עם מופעים שינועו בין ג'אז, סווינג, מוזיקה אתנית ויצירה מקורית.
אחד המופעים המסקרנים הוא "מוזות", שיעלה בבכורה ביום רביעי, 4 בנובמבר. הזמרת והיוצרת דפנה לוי תציג מופע המשלב ג'אז, השפעות אתניות ומקצבים מתרבויות שונות. לצדה ינגנו תמיר מילר בפסנתר, ערן זילברברג בקונטרבס ולאון חביב בתופים.
הרכב כזה מסמן כיוון מוזיקלי הנשען על מפגש בין שירה לבין נגינה חיה. המוזיקה מאפשרת מעבר בין סגנונות, קצבים והשפעות, בלי להתחייב למסגרת אחת.
גם רחבת התיאטרון תהפוך מדי ערב למתחם מוזיקלי פתוח לקהל. ביום הראשון יופיעו רביד ברדה ועמית מור. למחרת יעלה המופע Swing Upon A Star, עם אוהד לוי בפסנתר ובשירה, הילה הלוי פלוסי והדר ירושלמי בשירה, ויונתן שביט בבס.
ביום שלישי תופיע פזית נוני עם דני שירווי ודורון מייגנרס. ביום רביעי יגיעו רחלי אלה וסומה עם המופע "מהשדים שבפנים ועד שתגיע האהבה", בליווי שרון הלחמי ודן שר.
הבחירה לקיים מופעים מוזיקליים ברחבה מאפשרת גם למי שלא רכש כרטיס להצגה להשתתף בחגיגה. כך הפסטיבל פותח את שעריו לקהל רחב יותר, ומחבר בין התיאטרון לבין המרחב הציבורי.
גם צחוק ודראג הם עניין של גורל
ביום שני, 2 בנובמבר, יעלה הקומיקאי ארז שלם עם מופע סטנדאפ. הוא משלב סיפורים על משבר גיל, הפרעת קשב ואלתורים, ומציע הפוגה קומית בתוך התוכנית.
את הפסטיבל יחתום ביום חמישי, 5 בנובמבר, מופע הדראג החדש "מכתוב". על הבמה יופיעו ליידי דאבא, רובי רבל ודיספוריה, שיבחנו באמצעות הומור, מוזיקה ודראג שאלות של זהות, גורל ובחירה.
למעשה, עצם השם "מכתוב", שפירושו "כתוב" במשמעות של גורל שנקבע מראש, מתכתב ישירות עם הנושא המרכזי של הפסטיבל. אלא שבעולם הדראג, שבו זהויות ודמויות נוצרות ומשתנות על הבמה, אפשר גם לשאול מי באמת כותב את הסיפור.
לאחר המופע תתקיים ברחבת התיאטרון מסיבת הסיום, שתחתום את חמשת ימי הפסטיבל.
חמש שנים של יצירה עצמאית בפתח תקווה
מאחורי הפסטיבל עומד ארז חסון, המנהל האמנותי של תיאטרון הדופנ. במהלך חמש שנות פעילותו פיתח התיאטרון מסגרת ליצירת פרינג' מקומית ובינלאומית. לאורך השנים התארחו בו יוצרים מהודו, מטורקיה ומגרמניה, לצד אמנים ישראלים.
חסון מדגיש את תפקידה של התרבות בתקופות משבר: "התרבות תמיד נחשבה כמזון ומזור לנפש למרות הקשיים. עיריית פתח תקווה מממנת, מכירה בחשיבותה ושמה את היצירה העצמאית על הבמה, ועל כך אני מודה ושמח להיות השליח."
יש משהו חשוב בעצם קיומו של פסטיבל פרינג' עצמאי מחוץ למרכזי התרבות המוכרים של תל אביב. במיוחד כאשר הוא מעניק במה להפקות חדשות וליוצרים שאינם משתייכים בהכרח לתיאטרונים הרפרטואריים הגדולים.
ומי אמר שאין תרבות בפתח תקווה? העיר שלא פעם התבדחו על עצם קיומה, מוכיחה שהיא לא רק על המפה, אלא גם על מפת התרבות. ועוד עם פסטיבל שנקרא, כמה מתאים, "יוצר דופנ". נראה שבפתח תקווה החליטו לקחת את הבדיחה הישנה צעד אחד קדימה, ולהפוך אותה לבמה.
השאלה אם אנחנו שולטים בגורלנו כנראה לא תקבל תשובה חד-משמעית במהלך חמשת ימי הפסטיבל. אבל התוכנית מציעה דרכים שונות להתמודד איתה. לעיתים דרך דרמה משפחתית כואבת, לפעמים באמצעות תנועה ומוזיקה, ולעיתים גם דרך צחוק ותחפושת.
ואולי עצם הבחירה להמשיך ליצור, להופיע ולהזמין קהל לתיאטרון היא כבר תשובה אחת לשאלה.
מועדי הפסטיבל ופרטים נוספים
פסטיבל יוצר דופנ הבינלאומי החמישי יתקיים בימים ראשון עד חמישי, 1–5 בנובמבר 2026, בתיאטרון הדופנ, קריית המוזיאונים, רחוב ארלוזורוב 30, פתח תקווה.
המופעים באולם יתקיימו בשעות 19:00 ו-21:00, בהתאם לתוכנית. מופעי המוזיקה ברחבה יתקיימו בשעה 20:00 והכניסה אליהם חופשית. ביום חמישי יתקיים מופע הסיום בשעה 20:00 והמסיבה תחל ב-21:30.
הפסטיבל מתקיים בתמיכת משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס.
לפרטים נוספים ולהזמנת כרטיסים: https://bit.ly/3SWWQSo
