פס קול שבועי

אסף שריג והווקיטוקיז – קוצים וקיקיון

אסף שריג משיק אלבום חדש – "קוצים וקיקיון", יש גם הופעה בסוף השבוע, האזנה

את אסף שריג רוב חובבי המוזיקה מכירים כגיטריסט מלהקת "איפה הילד", אסף הוא צמח יוצא דופן בנוף של סצנת הרוק בארץ, כמי שנולד בקיבוץ בית השיטה למשפחה הלוחמת ששורשיה נעוצים עמוק בתקומת העם בארצו ולחימה על הגנתה, עבר בהמשך לקיבוץ גבעת ברנר, הקים את להקת "איפה הילד" יחד עם חמי רודנר אותו הכירה לו אחותו רותי שלמדה עם אסף באותה כיתה. מכאן הכל רשום בדפי ההיסטוריה.

אולם לאסף שריג יש פרויקט מוזיקלי נוסף, להקת הווקיטוקיז המאגדת מעת לעת מספר נגנים ביניהם נמנו ספי אפרתי, דני אברג'יל ואורי גת סביב אסף היוצר המרכזי שלוקח את פרויקט הבי סייד הזה לשפה האנגלית ולאקספרסיוניזם מוזיקלי.

מאז שנת 2004 הספיקו הווקיטוקיז להשיק שני אלבומים והשבוע יוצא לאור האלבום השלישי – "קוצים וקיקיון" המחזיר את הלהקה לשורשים ולמקורות וליצירה בשפה העברית. בהרכב הנוכחי שותפים לדרכו המוזיקלית של אסף שריג המנגן בגיטרות גם איתן רדושינסקי על הבס, רן ישורון בגיטרות ותובל בראון על התופים.

האלבום החדש כולל שמונה שירי רוק אלטרנטיבי עם טקסטים די נוקבים במהותם שנכתבו והולחנו בידי אסף למעט השירים "בסך הכל אדם" ו-"אחלה של חיים" שמילותיהם נכתבו בידי המשורר והסופר אודי שרבני, את השיר "כביש 666" מילותיו שנכתבו בידי אסף הולחנו במשותף עם כל חברי הלהקה. את האלבום חותם שיר הנושא – "קוצים וקיקיון" המהווה מעין אנטי תזה לשאר השירים העמוסים בדיסטורשן ומקצב תזזיתי של רוקנ'רול, כעת לוקח אסף אתנחתא וצולל לעבר עולם הבוסה נובה המלודי והמעודן העוטף טקסט של מעין הרמת ידיים. העבודה על שירי האלבום והקלטתם הייתה בימי הקורונה.

את יציאתו של האלבום יחגגו אסף והווקיטוקיז במופע חגיגי שיתקיים בליל שישי הקרוב 19 במאי בתיאטרון תמונע בתל אביב ויארחו את חמי רודנר ואור אדרי. כרטיסים זמינים כאן.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: