טאטה, פלד עשה את זה!

גבירותיי ורבותיי! בתור עם של "מאמינים בני מאמינים", בז'אנר ההיפ-הופ…יש לנו על מי להישען. מה שהיה אתמול במופע ההשקה של האלבום החדש של פלד (Tate We Made It) בהאנגר 11, לא היה פחות מגיים צ'יינג'ר, כי זה היה הרבה מעבר לסתם מופע היפ-הופ ציוני. בואו נגיד שזה יותר לכיוון של ז'אנרים שלמים עם ימבה של אורחים שווים.

הראשונה לציון לעלות לבמה הייתה הדר פרג'ון, שלפני כ-6 שנים גנבה את ההצגה ב"אקס פקטור" ולקחת אותה כמופע פותח, הייתה החלטה פגז של פלד. ברגע שהיא לקחה את המושכות, היא לא נתנה לאף אחד מולה, להיות מנומנמים. הבחירה הייתה בין שתי אופציות…או שתקפצו או שתקפצו לי.

וזה היה השיר שפתח את מופע החימום, אנרגיות בלתי נגמרות שבא על הפרצוף בבום! במשך 20 דקות לא היה רגע דל של שיעמום, והקהל קפץ עם פרג'ון ביחד כמו כלום.

הבא בתור, היה לכאורה לקחת משהו מעולם התמים של פופינס על בימת ההיפ-הופ. מה שלכאורה נשמע כמו "סופר-קאלי-פרג'ליסטיק-אקספה-אלי-דושס" הפך ל"סופר-פאקינג-פרש-בליסטיק-אלפא-ליידי-בוסית" במקצב ביטים מטורף ואח"כ היא נתנה צ'ופר כשביצעה בלייב את שירה הדנדש "בוסה על הפרצוף".

הכישרון של פרג'ון לא רק בה במילים ובשליטה על הביטים, אלא יש לה גם יכולות ווקליות אקסטרה אורדינר, כשהיא משחקת בין הנמוכים והגבוהים ויכולה בקלות לשיר בכל סגנון שהיא תבחר. אמנם המופע חימום היה קצר אבל קולע ומגיע פרגון לפרג'ון!

ואח"כ גבירותיי ורבותיי, בנות ובני ישראל, הגענו לחלק האמנותי. בתאורת חושך מצרים, עולה וידאו ארט של הבית נשרף, כהומאג' לעטיפת האלבום החדש Tate We Made It וכאסוציאציה לכל מה שקורה עכשיו במדינה.

הקהל המשולהב, שכבר לא יכול לחכות צועק בקריאות "פילה פי פילה פי פילה פי" ואז הוא עולה לבמה ומפגיז ביחד עם הלהקה שלו עם "מגדלים",שלא רק נותן את אות הפתיחה באלבום החדש, אלא מרעיד את הביתן לא בתופים ובמחולות, אלא בבאסים ובהפצצות.

ואם כבר על זה מדברים, אז בניגוד למופע היפ-הופ מסורתי שבו מתלווה די-ג'יי עם פלייבק וחרקות, פלד העלה פה חתיכת הפקה עם להקה שלמה! הכוללת את עדי בנצור (בס), דודו ואזנה (תופים) הדר "גאגי" לוי (גיטרה חשמלית) , בתופסת DJ אור הקטן (פטיפונים) והסייד קיק נאצ'ה בחיזוקים ובקולות.

ובבית השני של "מגדלים", יש שורה "צורח על הבמה כמו זאק דה לה רוחה", ובהתאם לכך הדר לוי, הידוע בכינויו "גאגי", ניסר עם הגיטרה החשמלית שלו את הלילה, כאילו הוא מופיע עם Rage Against The Machine (בהתאם לדה לה רוחה, שהוא הסולן שלה).

כל ההפצצות הללו באו אחד אחרי השני ללא הפסקה: אחרי "מגדלים" נכנסו "טופאק" + "זה לא מעניין אותי" ולבקשת הקהל "פילה פי כפרה", הלהיט הגדול מהאלבום החדש, שאותי אישית, החזיר אחורה לימי ההיפ-הופ והRNB של ה-MTV משנות ה-90.

כשפלד מנסה לעכל עם "האנגר מה הולך פה?" וכשנאצ'ה ביקש לרקוד קצת במעגלים (יענו פוגו), הם ביצעו את "הכל עליי", להיט הנושא של האלבום השני מ-2016, בעיבוד פסיכי שהביא אותי לתהייה קלה "רגע… האם אני במופע היפ-הופ או שבמופע אלטרנטיב של דוג איט דוג ורייג' או כל התשובות נכונות"? לגמרי הייתי "כולי בבלבלה", בדיוק כמו שם הטראק שהתנגן באותו הרוח כמו הקודם והאנשים בקהל כולם קופצים רוקדים.

ואחרי שפלד ביקש שנעשה רעש ללירון עמרם, שהצטרף בקולות ובדיסטורשנים ללהיט "כפרה" מהאלבום "הכל עליי", וביחד הם המשיכו לחשמל את ההאנגר ומשם למשהו קצת יותר רגוע עם "פלורנטין" עם מקצב מזרח-תיכוני שמחזיר עטרה ליושנה ביחד עם כל השילוב ז'אנרים המטורף שהיה שם על הבמה.

אבל חיש מהר חזרנו למקצב מטורף, ואחרי שהקהל השיב ב"Oh My God" בהתאם למילות "שרשרים", פלד ונאצ'ה אישרו ש"עכשיו אפשר אינעל דינק!" וביצעו את הלהיט ביחד עם "קוקוס" כשהם לא נותנים לאף אחד רגע של מנוחה, ופלד נותן מוטיבציה לגאגי לקרוע את הגיטרה עם "תמשיך!…תמשיך!".

פלד הבטיח ופלד קיים. כמו שהוא הביא את לירון עמרם, הוא הביא איתו גם יבמה של חברים למופע ההשקה של האלבום החדש. הוא העלה את חברו הטוב, מיכאל כהן או בקיצור כהן, להמשיך לשגע את הקהל עם שיתופי פעולה מהעבר כמו "היידה" (מהאלבום הקודם "חרבות בפיתה") "למה לא" (בו כהן אירח את פלד באלבום "מה שאפשר עם מה שנשאר") ו"אין יותר טוב מזה" (מהאלבום השני של פלד "הכל עליי") שעל הדרך הצטרף הראפר, מיכאל סוויסה, לחגיגה על הבמה. פלד, נאצ'ה, צמד המיכאלים כהן את סוויסה ושלומי אלון, ביצעו את "אני זה אני" מהאלבום החדש, במקצב שהזכיר את הימים של טופאק האגדי.

וזה בא "ברגוע", בדיוק כמו השיר אותו ביצעו פלד ושלומי אלון מהאלבום השלישי "סבבה 5", כשהאחרון נתן Intro וירטואוזי עם החליל-צד ואם פה היה נראה שנגמרו האלתורים, אז כל החבורה חזרה למקצב מטורף כשביצעו גם את השיר הנושא מאותו האלבום ושלומי נותן בסוף אחלה של אימפרוביזציה על הסקסופון.

חשבתם שאלו כל האושיפיזין בסוכה של פלד בהאנגר 11? ובכן…פלד לא פסח על אף אחד! ובאמצע השיר "זומבי", עלה מלך הראפ של המזרח התיכון, רביד פלוטניק, ולהמשיך באלתורים על הטראק, כשגאגי ממשיך לקרוע את הגיטרה כמו במופע רוק כבד. בשורות אלו אתם יכולים להבין שזה פשוט פסיכי מה שהלך בהאנגר, לא רק מוזיקלית אלא גם מבחינת שת"פים.

פלוטניק אמר לפלד באופן אישי: "טאטה, עשית את זה!" ובהתאם לכך הם ביצעו את הדואט "טוסט" מהאלבום החדש. ובעוד נימה אופטימית ואישית זו, פלוטניק פירגן ואמר "זה האלבום הכי טוב שעשית. אתה גדול ממני בשנה וחודש אבל אני שומע מאז שאני בן 16. אני מעריץ אותך, אני אוהב אותך. הייתי שומע אותך בחדר נעוריי ואז הגעתי למצב שאני עובד איתך ואתה המשמעות שלי מבחינת היפ-הופ ישראלי, זה אתה!" ואחרי הרגע המרגש, פלוטניק ביצע ביחד עם פלד את הלהיט הגדול שלו "מלך הראפ של המזרח התיכון" וגם כשהמופע אמור להסתיים, מפה אפשר רק להגביר! עם "מה אני נראה לך" כשהבאסים וההפצצות, התופים, הדיסטורשנים והסמוק שעלה, ואח"כ עם "עזבת ת'בית" מהאלבום החדש כשמאותו הדואט הם אירחו את הראפרית נסטיה רוד להמשיך להרעיד את ההאנגר.

אבל את הדה-בקס שומרים להדרן. זה התחיל עם שיר הנושא "Tate We Made It", שכבר הספיק לכבוש את תחנות הרדיו וכמו באלבום, גם כאן שלומי אלון הוירטואוז מוסיף ריפים של חליל צד.

מבחינתי השורה הגדולה בשיר הזה זו "כל ניצחון זה כמו לזכות בסופרבול" והסיפור שעומד מאחורי המילים, זה ממש כמו תפילה לאבינו שבשמיים וזה הולך להיות שיר שילווה פה דור שלם.

פלד הרים טוסט לכבוד הקהל ועוד אמר להם "נתתם בראש! תאגרו כוחות…עוד לא הולכים הבית!". לבקשתו, הקהל הדליק את הפלאשים בטלפון (מי צריך נרות) וכמו באלבום "חברות בפיתה", פלד ועדן דרסו, עלו לבצע להיטם "אלפים", עוד נוסטלגיית RNB בסגנון ה-90s ואפשר בהחלט להבין למה היא אמרה לו בסוף "אגדה חיה, תודה על הכבוד פלד!"

אם כבר ארסנל של להיטים, פלד לא פסח גם על אלבום הבכורה "ח.ר.ק.ו.ת" כשביצע עם החבורה את "באסים". ואחרי הבאסים בבאגז', הבס של בנצור התופים של וזאנה והדיסטורשנים של גאגי, נראה שככה מסיימים חגיגה מטורפת כזו?

אז כיאה למעמד וכיאה למסורת של פלד, עלו כמה ברי מזל מהקהל, כדי לחגוג עם כל החבורה על הבמה עם השיר האחרון "על עננים" שסגר מופע סופר מושקע, שעולה על כל דימיון.

ובאמת, הפלא(ד) הזה לא פרייאר! כי מה שהוא עשה כאן זה פשוט פסיכי!  זה היה מיקס של ז'אנרים שבחוויה האישית שלי הרגשתי שכל עיבוד שהיה שם… זה שילוב של  ד"ר דרה, טופאק ורייג' אגיינסט דה משין והכל בשיר אחד! פשוט פסיכי ובמובן הטוב של המילה.

עם שלל להיטים מכל האלבומים, אורחים תותחים שבאו לעשות שמח, להקה שפשוט חישמלה את ההאנגר ואיש אחד שמנצח על כל האורקסטרה הזו, אפשר להגיד רק דבר אחד: טאטה, פלד לגמרי עשה את זה!

הרכב פותח: הדר גאגי לוי – גיטרה, עדי בנצור – בס, דודו ואזנה – תופים, דיג’י אור הקטן על הפטיפונים, נאצ’ה – קולות וחיזוקים.

https://www.instagram.com/p/CqKgG99o0fu/