קליפים חדשים

שלומי שבן – המאהב של אשתך

בדרך לאלבום חדש משיק שלומי שבן את השיר "המאהב של אשתך", הטו אוזן ופקחו עין

עוד מעט קט ושלומי שבן היוצר השנון והמוזיקאי המובחר ישיק אלבום חדש שיצא מעבר לשנה הנוכחית, בינתיים הוא משחרר היום שיר נוסף מתוכו – "המאהב של אשתך" שנכתב, הולחן ומבוצע על ידו בעיבוד מוזיקלי של אסף תלמודי ושוזין שגם הפיק מוזיקלית. השיר החדש הכולל מעבר למילותיו של שבן גם דגימה מתוך השיר "פצועי אהבתנו" של מאיר אריאל, ממשיך באופן מסויים את המסורת של שבן לספר סיפור בתוך מילות השיר, כל שעליכם לעשות הוא פשוט להקשיב קשב מרוכז לטקסט, הסיפור כבר יפרוש כנפיים לפניכם ותאמינו לי כדאי מאוד להאזין, זה חוסך דפדוף בין עלעלי הספר…

זה לקח לשלומי שבן קצת זמן לספר בהרחבה על השיר החדש והאלבום בדרך ובכלל על הדרך והשותפים, אז הנה מילותיו – " השיר ״המאהב של אשתך״ הוא השיר הכי זקן באלבום שעומד לראות אור, בקרוב. כתבתי אותו על גיטרה, בסטודיו שלי, ביום אחד. הוא הצחיק והבהיל אותי, וזה הרגיש כמו הדבר הנכון לעשות. לא יכולתי להפסיק לשיר אותו לעצמי, והוא הזכיר לי תחושה שהיתה לי כשהתחלתי להקשיב לשירים בעברית כשגרתי לבד בחו״ל – ששיר יכול להיות החבר הכי טוב שלך. אז השמעתי אותו לחבר הכי טוב שלי, אסף תלמודי. אסף ואני עובדים יחד על מוזיקה שלושים שנה. אשכרה. לא נעים. מדהים. הוא הראשון שאני משמיע לו שיר חדש, ובאמת שאין דרך לצפות מה תהיה התגובה שלו. הוא אמר שהוא מאוד אוהב את זה, רק שלא בטוח שזה שיר. התחלנו לעבוד. אסף היה מאוד משמעותי בעבודה על השיר הזה (זה שיר, זה שיר) והפך אותו ממונולוג בלוזי לסינמה פזמון. גם ההברקה של ״פצועי אהבתנו״, היא שלו, כמו הרעיון לעטיפה, ולמהלך השיווקי. לא סתם אני איתו שלושים שנים. המשכנו לעבוד על עוד שירים, והמאהב נזנח. זה קורה הרבה- השיר שמניע את האלבום מתדרדר אט אט משיר נושא, לרצפת חדר העריכה. אבל הפעם, הוא לא נתן לי מנוח. האלבום ייקרא ״בית פתוח״, והיתה לי תחושה שהבית ריק, או לפחות לא שלם בלעדיו. לקחתי את הסקיצה לשוזין. שוז, המכונה בשמות רבים נוספים, הוא מוזיקאי רב גוונים ורבדים. עשינו יחד פסקול לסדרה ״הד קולך״, ורק חיפשתי תירוץ להמשיך ליצור איתו. שלחתי לו את השיר וניגשנו לעבודה. שוזין לקח את העיבוד של אסף ושלי, הוסיף הרבה משל עצמו, ובמהירות לא הגיונית הביא אותו בדיוק למקום שלו. איזה תענוג של מפיק, ומוזיקאי. השירה הוקלטה בטייק אחד, ביום צרוד של אחרי הופעה, אבל זה הרגיש ה- רגע לעשות את זה. לשיר, לדבר, לבכות ולהקיא את הסיפור הזה. תודה שוז. את השיר מיקסס המאסטר, שהוא שותף יקר לי במיוחד. תמיר מוסקט. בעניין הקליפ. כבר יצא לי לספר כמה אני סובל מלעשות קליפים. אף פעם לא הבנתי למה אחרי שהשיר גמור צריך להלביש עליו עוד סיפור. בטח בשיר כזה. ואז דובב אלפרסון הביא את ההברקה של סרט ללא סרט. הוא גם ביים וערך. גלעד כהנא הגאוני, שמר עלינו ולחש על אוזנינו, כן. ולא. את סצינת המונית (למי ששאל) ביצענו בלייב. לכן הטקסט שונה מן המקור. זה היה כיף ממש. שחר אריאל הכריזמטי, הוא נהג המונית. אני מתחיל לאהוב לעשות קליפים. הרגל יקר. לא נורא. בשיר מתארחות שלוש דמויות, פרט למספר ולמאהב עצמו. אני רוצה להודות להן. קרן אן, שנתנה לי עידוד מטורף על היצירה הזאת. מאיר אריאל שרוחו מרחפת מעל השיר הזה, כמו על כל שיר שכתבתי מאז שנחשפתי לעולמו החד פעמי. ואשתי, שהחופש האמנותי שהיא מאפשרת לי הוא אחד הבסיסים החזקים של האהבה שלנו. אני מודה להם, ולכם. הדברים שכתבתם ואמרתם לי בימים האחרונים מלאו אותי בהשראה וכוח. וברצון ליצור. ולבצע את השיר הזה בהופעות. וכל זה קרוב, ומרגש. וחי. עכשיו."

שלומי שבן יחגוג את השקת האלבום בצמד הופעות שיתקיימו במשכן לאמנויות הבמה – האופרה בתאריך 30 בינואר ובתאריך 28 בפברואר שנת 2023.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: