יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

שי פיטובסקי – עכשיו אני כאן

שי פיטובסקי הוא יוצר תיאטרון מוערך בעל שפה אומנותית ייחודית אשר עזב את המרכז ותיאטרון הבימה (לאחר 8 שנים) על מנת להקים קהילת אומנים בערבה ובאילת  והוא כיום מנהל אמנותי של אחד התיאטרונים פורצי הדרך בארץ – תיאטרון אלעד.

בשנתיים האחרונות יצא למסע חדש בחייו שהוביל להוצאת אלבום בכורה.


שי הוא בראש ובראשונה storyteller וכזה הוא גם האלבום. המילים המדויקות נוגעות בחומרי הגלם מהם מורכבים החיים – ילדות, מגע, כמיהה, טבע, דיבור, שתיקה וחיפוש מתמיד אחר שביל האמת. האלבום נכתב במדבר, בין ההרים והים האדום והוקלט בת"א.

האלבום הופק ע"י  גיל סמטנה, אחד מהמפיקים הבכירים והמוערכים בישראל שהפיק בין השאר לאביתר בנאי, אהוד בנאי ועוד…סגנונו רוק מלודי – גיטרות עוטפות כמו הרים, תופים אקוסטיים ואלקטרונים כמו רוח וקלידי פסנתר כמו מכונת כתיבה הפולטת תמונות חיים צלולות וחודרות.

כך שי עם יציאתו של האלבום – "זה התחיל לפני שנתיים, בתקופת הקורונה, אחרי שהילדים נרדמו, ישבתי בלילות והתחלתי לחבר מילים לצלילים. תמונות חיים צלולות שהפכו לשירים. אחרי כמה חודשים לקחתי את השירים כמו גורים קטנים ועליתי איתם לפלורנטין, דפקתי על דלתו של המפיק המוכשר, החכם והצנוע גיל סמטנה. הושטתי לו את גורי השירים ושאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן לגדל אותם איתי והוא אמר "כן". אז יצאנו למסע, מסע מרתק, עמוק, מלמד, מפתיע, מפחיד ומרומם… שנתיים שאני עולה מקיבוץ אילות לפלורנטין להקלטות. זה לקח משהו כמו 15,000 ק"מ. אז מה יש באלבום? הייתי מגדיר אותו כמסע חיים, חיבור בין הרוחני ביותר לגשמי ביותר. זוהי אולי הזמנה לטיול מדברי ובירור פנימי. הזדמנות עבורי לתת לקול הפנימי לצאת ולהדהד בהרים. נגנים מופלאים שהצטרפו למסע ונתנו מכישרונם וליבם: מאיה בליזצמן (צ'לו), חגי פרטשמן ועומר גולמבק (תופים), דנה יצחקי (חליל), אילון גינזבורג (קלידים) וכמובן גיל סמטנה בבס ובכלים נוספים. אני פורט על הגיטרות באלבום וזוכה להגשים חלום ישן. מיקס ומאסטרינג רונן הלל. בשבת הקרובה 10.12 מגיע לת"א להופעת השקה רשמית ואחריה ממשיך להופיע במקומות שונים בארץ. אז מי בא איתי למדבר?"

שי יחגוג את השקת האלבום בסבב הופעות שיחל מחר, מוצ"ש 10 בדצמבר ב- The Guitar Loft תל אביב, בתאריך 11 בדצמבר בקפה יערה חיפה, בתאריך 13 בדצמבר ב צוקים, בתאריך 27 בדצמבר בבאר אורה ובתאריך 24 בינואר בנאות סמדר.

הכי חדשים

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

שירה זלוף כבשה את האוזן השלישית עם ויניל לבן

היום האחרון של החופש הגדול קיבל פסקול צעיר, צבעוני ובעיקר צפוף. שירה זלוף הגיעה לחנות האוזן השלישית...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא