פס קול שבועי

שי פיטובסקי – עכשיו אני כאן

שי פיטובסקי משיק אלבום בכורה - "עכשיו אני כאן", האזינו

שי פיטובסקי הוא יוצר תיאטרון מוערך בעל שפה אומנותית ייחודית אשר עזב את המרכז ותיאטרון הבימה (לאחר 8 שנים) על מנת להקים קהילת אומנים בערבה ובאילת  והוא כיום מנהל אמנותי של אחד התיאטרונים פורצי הדרך בארץ – תיאטרון אלעד.

בשנתיים האחרונות יצא למסע חדש בחייו שהוביל להוצאת אלבום בכורה.


שי הוא בראש ובראשונה storyteller וכזה הוא גם האלבום. המילים המדויקות נוגעות בחומרי הגלם מהם מורכבים החיים – ילדות, מגע, כמיהה, טבע, דיבור, שתיקה וחיפוש מתמיד אחר שביל האמת. האלבום נכתב במדבר, בין ההרים והים האדום והוקלט בת"א.

האלבום הופק ע"י  גיל סמטנה, אחד מהמפיקים הבכירים והמוערכים בישראל שהפיק בין השאר לאביתר בנאי, אהוד בנאי ועוד…סגנונו רוק מלודי – גיטרות עוטפות כמו הרים, תופים אקוסטיים ואלקטרונים כמו רוח וקלידי פסנתר כמו מכונת כתיבה הפולטת תמונות חיים צלולות וחודרות.

כך שי עם יציאתו של האלבום – "זה התחיל לפני שנתיים, בתקופת הקורונה, אחרי שהילדים נרדמו, ישבתי בלילות והתחלתי לחבר מילים לצלילים. תמונות חיים צלולות שהפכו לשירים. אחרי כמה חודשים לקחתי את השירים כמו גורים קטנים ועליתי איתם לפלורנטין, דפקתי על דלתו של המפיק המוכשר, החכם והצנוע גיל סמטנה. הושטתי לו את גורי השירים ושאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן לגדל אותם איתי והוא אמר "כן". אז יצאנו למסע, מסע מרתק, עמוק, מלמד, מפתיע, מפחיד ומרומם… שנתיים שאני עולה מקיבוץ אילות לפלורנטין להקלטות. זה לקח משהו כמו 15,000 ק"מ. אז מה יש באלבום? הייתי מגדיר אותו כמסע חיים, חיבור בין הרוחני ביותר לגשמי ביותר. זוהי אולי הזמנה לטיול מדברי ובירור פנימי. הזדמנות עבורי לתת לקול הפנימי לצאת ולהדהד בהרים. נגנים מופלאים שהצטרפו למסע ונתנו מכישרונם וליבם: מאיה בליזצמן (צ'לו), חגי פרטשמן ועומר גולמבק (תופים), דנה יצחקי (חליל), אילון גינזבורג (קלידים) וכמובן גיל סמטנה בבס ובכלים נוספים. אני פורט על הגיטרות באלבום וזוכה להגשים חלום ישן. מיקס ומאסטרינג רונן הלל. בשבת הקרובה 10.12 מגיע לת"א להופעת השקה רשמית ואחריה ממשיך להופיע במקומות שונים בארץ. אז מי בא איתי למדבר?"

שי יחגוג את השקת האלבום בסבב הופעות שיחל מחר, מוצ"ש 10 בדצמבר ב- The Guitar Loft תל אביב, בתאריך 11 בדצמבר בקפה יערה חיפה, בתאריך 13 בדצמבר ב צוקים, בתאריך 27 בדצמבר בבאר אורה ובתאריך 24 בינואר בנאות סמדר.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: