מחזות זמר בתאטרוןסיקור הופעות
כולל וידאו

הכנר על הגג ודטנר על הבמה

המחזמר הקלאסי "כנר על הגג" חוזר לבמות בבימויו ובכיכובו של נתן דטנר במסגרת התיאטרון העברי, את ההצגה בהיכל התרבות לא פספסנו.

שולם עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ' או כפי שנקרא "שלום עליכם" היה לא רק סופר ממוצא יהודי באוקראינה של המאה התשע עשרה, אלא למעשה אחד ההיסטוריונים של יהדות מזרח אירופה באמצעות סיפוריו אודות אנשי העיירה היהודית הדמיונית כתריאליבקה אי שם בין רוסיה, ליטא, פולין ואוקראינה.

שלום, אם תרשו לי לקרא לו בשמו הפרטי, שנולד מאה שנים לפני היה מונח בכריכה עבה ביותר על מדף הספרים בבית ילדותי, מאותו כרך עבה מאוד שאיגד את שלל ספריו וסיפוריו, למדתי להכיר את דמותו של טוביה החולב וסיפורן של שבע בנותיו, טוביה שחי בעיירה אנטבקה אשר במציאות הוקמה רק לפני שבע שנים באוקראינה בעקבות הסיפור, היה יהודי מזרח אירופאי, אשכנזי, שחי באמונה בבורא עולם ושמר פחות או יותר על המסורת והציוויים של רבני הדורות, באותם ימים קיים היה המנהג שהבנות נישאות באמצעות שידוך, עניין שמתקיים גם בימינו בחצרות החרדים החסידיים.

ואלו תולדות

העלילה מסביב לחייו של טוביה הפכה עם הזמן למחזמר שנכתב בידי מחזאי יהודי אמריקאי בשם ארנולד פרל, וביים הווארד דה סילבה תחת הטייטל – "טוביה ובנותיו" שעלה בשנת 1957 בתאטרון קרנגי בניו יורק.

בשנת 1964 עובדה פעם נוספת עלילת הספר תחת הטייטל "כנר על הגג" בידי ג'וזף שטיין ושותפו שלדון הארניק שכתב את מילות השירים שהולחנו בידי ג'רי בוק בסגנון החסידי. ההשראה לשם הגיעה מציוריו של מארק שאגאל שמוטיב הכנר הופיע שוב ושוב בציוריו שתיארו את העיירה היהודית במזרח אירופה. המחזמר עלה לראשונה בברודווי ובהמשך הגיע גם ללונדון שם גילם את דמותו של טוביה השחקן הישראלי חיים טופול.

כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר
כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר

במקביל למחזה ובאותה שנה נעשה עיבוד נוסף לסיפור המחזה לכדי סרט קולנוע אף הוא בכיכובו של חיים טופול, למעשה גרסת הסרט היא הגרסה הכי נפוצה ומוכרת ברחבי העולם ובמיוחד בארץ.

בשנת 1965 תורגם המחזה לעברית והופק בידי התיאטרון של גיורא גודיק, השחקן שמואל רודנסקי מילא את תפקידו של טוביה כאשר בהמשך הוא הוחלף לסירוגין בידי השחקנים בומבה צור וחיים טופול.

בשנת 1983 שוב הופק המחזה מחדש, הפעם על ידי התיאטרון העממי של אברהם דשא "פשנל" בתרגומו של חיים חפר, את טוביה גילם אלי גרונשטיין. בשנת 1997 פשנל העלה את המחזה מחדש ושוב מילא חיים טופול את תפקיד דמותו של טוביה.

בשנת 2008 לקח את היוזמה התיאטרון הקאמרי בתרגומו של דן אלמגור ובבימויו של משה קפטן, אז במאי צעיר. את התפקיד של טוביה גילם נתן דטנר.

בינתיים בעולם הרחב המחזמר ממשיך לרוץ בהפקות שונות, חיים טופול, שמואל רודנסקי, תיאודור בייקל ומייק בורשטיין גילמו את דמותו של טוביה החולב בהפקות השונות.

דטנר, במאי ושחקן ראשי

כעת, מגיע המחזה לידי גדי צדקה, מנהל התיאטרון העברי, צדקה מוסר את תפקיד הבמאי כמו גם את תפקיד הדמות הראשית לידיו של נתן דטנר, דטנר לוקח את העיבוד של דן אלמגור, אותו הוא מכיר בעל פה בזמן שינה ורוקם אותו, צמוד לגרסה המקורית של ג'וזף שטיין ושלדון הארניק ומפיח בו רוח חיים מחדש שהצצה אליו קיבלתי לפני חודשים במהלך פרזנטציה למוזמנים.

לצידו של נתן דטנר בתפקיד הראשי מגלמת סנדרה שדה את דמותה של גולדה, אשתו של טוביה, שרי צוריאל מגלמת את ינטע השדכנית, קובי מאור משחק בתפקיד השוחט לייזר וולף, ואילו שי גבסו הוא מוטל החייט הנושא את בתו הבכורה של טוביה, צייטל, לאשה. לידם שחקנים ורקדנים נוספים, סך הכל כארבעים איש ואישה על הבמה.

כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר
כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר

השבוע, בהיכל התרבות של תל אביב, המחזה העכשווי, רץ מידי ערב בערב במשך קרוב לשלוש שעות אם מחשבים את זמן ההפסקה בין החלק הראשון לשני, כאשר באמצעות תפאורה מינימליסטית מה אך מדוייקת הקהל נוכח בשטייטל היהודי, או לחילופין תחום המושב שהגויים קבעו ליהודים כאזור המותר בהתיישבות וניהול אורח חיים, הצופים מלווים את העלילה השזורה כמובן בשלל שירים במחיאות כפיים, הרי מדובר בשירים שכבר נרקמו בפס הקול הישראלי עם השנים. הדמויות עצמן על לבטיהן ואורח חייהן והלך מחשבתן קורמות עור ומילים לנגד הקהל צעד צעד עם התרחיש במחזה.

כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר
כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר

מעבר לפרגוד התפאורה ממוקמת לה תזמורת חיה המלווה את העלילה בנגינה, זהו פרט חשוב ומדד לאיכות ההשקעה שהייתה יכולה בשקט להתחלף בפליי בק אינסטרומנטלי אם היו רוצים לחסוך בעלויות, וטוב שלא, התחושה שלך כצופה היא לאין ערוך עשירה יותר כשאתה יודע, שומע ואף רואה (את המנצח במוניטורים שמול השחקנים) כי הכל כאן חי באמת לנגד עיניך.

כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר
כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר
כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר
כנר על הגג, התיאטרון העברי. צילום יוסי צבקר

אין ספק ש"כנר על הגג" בגרסתו הנוכחית הוא פרויקט חשוב בשימור ההיסטוריה, אפילו כסיפור עלילתי מומחז, של חיי היהודים במזרח אירופה ובתוך תוכי אני עושה השוואה מסוימת לעלילה שכנגד הן בבחינת הדמויות, המקור והזמן במחזהו של אפרים קישון "סלאח שבתי", אף הוא בכיכובו של חיים טופול ובהמשך בידי זאב רווח כיצירות תרבות אמיתיות ומיתיות לעבר הלא כל כך רחוק של אבותינו ממערב (מזרח אירופה) וממזרח (צפון אפריקה).

מילה

כל כך הרבה נאמר ונכתב על המחזה המוזיקלי הזה כך שאבקש לתמצת זאת במשפט קצרצר – שעתיים ויותר של נחת רוח, לכו לראות. כאן מוכרים כרטיסים.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. בכתבה על כנר על הגג ישנה טעות. בהפקה של גיורא גודיק מילא את התפקיד הראשי בומבה צור. לאחר ההצלחה ועשרות הופעות מספרים כי צור פנה לגודיק וביקש העלאת שכר. גודיק הדיח אותו מיידית ובמקומו הוכשר שמואל רודנסקי. כאשר לוהק רודנסקי לתפקיד טוביה בהפקה הגרמנית שנקראה אנטבקה, לוהק חיים טופול לתפקיד בארץ לאחר שכבר היה ממלא מקום של רודנסקי.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: