סיקור הופעות

פסטיבל Genesis השני

פסטיבל Genesis השני – זוהי תחילתה של מסורת מופלאה

בשנה שעברה, עולם התרבות הישראלי נברא מחדש, אחרי התוהו ובוהו וחושך על פני תהום שהשאירה מגיפת הקורונה עם שלל מוטציותיה. ‫פסטיבל Genesis הראשון היווה אבן דרך בכל מה שקשור להופעות חיות, כי בזמן שבשאר העולם התמודדו עם הגל השלישי, ישראל הייתה מבין הראשונות בעולם לקיים פסטיבל הופעות חיות בסדר גודל של אלפים בטבע (אם לא הראשונה שבהן).

וירא כי טוב והמפיקים חשבו לקיים את המסורת הזו פעם נוספת, וזה הסתבר כבינגו, כשהפעם 10,000 צעירים וצעירות מכל הגילאים, שטפו את פארק הירדן עם אוהלים, משחקי כדור, טבילה בנהר, צחוקים ומוזיקה מטורפת.

גם הפעם לקחו את האומנים הכי חמים במוזיקה הישראלית לשטף של הופעות שמבחינת הפקה, סאונד ואווירה, גם האומנים וגם הקהל קיבלו אווירה של פסטיבל בינלאומי.

אלו יומיים שהיו גדושים במיקס של ז׳אנרים כך שלא משנה מי אתה או מי את, תמיד תהיה לכם סיבה מה לראות.

נונו . צילום תומר שיינפלד
נונו . צילום תומר שיינפלד
נונו . צילום תומר שיינפלד
נונו . צילום תומר שיינפלד

את זה כבר היה אפשר לחוות ביום הראשון של הפסטיבל, כאשר נונו, זמרת ההיפ-הופ הכי טרנדית, הספיקה להוציא סינגלים מצליחים, לחמם את מארון 5 וכדברי הלהיט הגדול שלה, היא אשכרה…ליבינג דה דרים.

עטר מיינר . צילום תומר שיינפלד
עטר מיינר . צילום תומר שיינפלד
עטר מיינר . צילום תומר שיינפלד
עטר מיינר . צילום תומר שיינפלד

ומי שעוד חי את החלום, הוא עטר מיינר. שבא להרעיד את היערות בפארק הירדן. מהילדות בעמוקה והדרך בה למד מוזיקה באופן עצמאי, הפך באופן מעורר השראה להיות אחד מהמוזיקאים והמפיקים המבוקשים בתעשייה.

גלעד כהנא . צילום תומר שיינפלד
גלעד כהנא . צילום תומר שיינפלד
גלעד כהנא . צילום תומר שיינפלד
גלעד כהנא . צילום תומר שיינפלד

ובפתיחת אווירת הסופ״ש של בירה ומצב רוח, גלעד כהנא והג׳ירפות באו לעשות שמייח כי ״מי שלא חולם כועס״ וגם לרפא שברונות לב עם ״יש לי חור בלב בצורה שלך״.

יסמ ין מועלם צילום תומר שיינפלד
יסמ ין מועלם צילום תומר שיינפלד
יסמ ין מועלם צילום תומר שיינפלד
יסמ ין מועלם צילום תומר שיינפלד

ובקצב הגרוב, עלתה הזמרת היוצרת יסמין מועלם, שהצליחה להפוך לאחד השמות החמים בתעשייה, לשבור את האינטרנט ולכבוש את הקהל בפארק עם מקבץ הלהיטים שלה. המופע בGenesis היה סופר מרגש בשבילה, אחרי שהיא שיתפה שזה המופע הראשון שלה, מאז שהיא ילדה את בתה.

ברי ודודו. צילום תומר שיינפלד
ברי ודודו. צילום תומר שיינפלד
ברי . צילום תומר שיינפלד
ברי . צילום תומר שיינפלד
דודו . צילום תומר שיינפלד
דודו . צילום תומר שיינפלד
ברי ודודו. צילום תומר שיינפלד
ברי ודודו. צילום תומר שיינפלד

ובשעה 21:00, הגענו לחלק המרכזי של הפסטיבל, שיתוף הפעולה שובר הקופות של ברי סחרוף ודודו טסה ובGenesis הייתה הזדמנות לאלו שלא הצליחו קודם להשיג כרטיס למופע שלהם ואפשר גם להבין זאת. העולמות של ברי סחרוף ודודו טסה הם שילוב של מזרח ומזרח, ובגלל שיש להם הרבה מהמשותף עם הרוק האוריינטלי, הם ביצעו את השירים אחד של השני בצורה כזו שבקלות כל אחד מהם יכול להוציא אלבום עם השירים של האחר.

פול טראנק . צילום תומר שיינפלד
פול טראנק . צילום תומר שיינפלד
פול טראנק . צילום תומר שיינפלד
פול טראנק . צילום תומר שיינפלד
פול טראנק . צילום תומר שיינפלד
פול טראנק . צילום תומר שיינפלד

ללא ספק זה היה החלק המעניין בפסטיבל אבל לקינוח ראשון, הגיע הפוד טראק של ״פול טראנק״ כדי להעיף את הקהל לחלל ולהכין את החוגגים לקראת בוא שבת המלכה וכך זה היה.

כהן . צילום תומר שיינפלד
כהן . צילום תומר שיינפלד

בשישי, הראשון לציון שעלה לבמה, היה בעצם כהן, עוד אמן היפ הופ שכבש את פארק הירדן. איך שהתחיל לבצע את ״שם על השתק״,החוגגים בפסטיבל החליטו להיות זמינים ונהרו בהמוניהם אל הבמות ולקפוץ ביחד עם אלו שכבר תפסו מראש את השורות הראשונות. לבחור בכהן כמופע פתיחה היה דבר חכם כי הוא הקפיץ ביד רמה את הקהל וגם את מה שמסביב. תוסיפו את ״אני לא מפסיק״ ,״קולות בראש״ ו״אל דאגה״ וקיבלנו אמן היפ הופ שיכול להגיע מאוד רחוק גם בזירה הבינלאומית.

לאחרון היה סיפור אישי מעניין בו נשרף לו כל האולפן וכשהרגיש שהכל אבוד הוא קיבל מסרים חזקים ומעודדים מאמא שלו והוא כתב את כל זה כששילב גם לחנים בסגנון הסול ששמענו בניינטיז וזה גרם לי לחיוך נוסטלגי קטן כשנזכרתי בהיפ הופ ששלט בתחילת שידורי MTV בישראל. הוא דאג להקפיץ את כולם עוד פעם אחת עם ״למה לא״ רגע לפני שהעביר את השרביט לבא בתור.

התקווה 6. צילום תומר שיינפלד
התקווה 6. צילום תומר שיינפלד
התקווה 6. צילום תומר שיינפלד
התקווה 6. צילום תומר שיינפלד
התקווה 6. צילום תומר שיינפלד
התקווה 6. צילום תומר שיינפלד

ובעצם…זה הבאים בתור ולשירת התקווה 6 הקהל קיפץ לדום לצלילי הרגאיי הסוחפים ושמו ״משהו נעים לנשמה״ עם שלל להיטים כמו ״הכל עוד לפניי״, להיט הטיק טוק הראשון שלהם, פלונטר(נשמה שלי למה את כועסת), ״ביום מן הימים״ ו״כל יום מחדש״ ( ״נגן נגן נגן״) שלא נתנו לאף אחד תחושה שהולכים לישון מוקדם. אם מקודם הכהן דאג לסיפתח עם האנרגיות המתאימות, אז התקווה 6 הביאו לגמרי את המצב רוח ללא הצורך בבירה (אבל גם בירה קרה אפשר ואך מומלץ להוסיף בחום שהלך שם) אבל כן צורך ברום (״שימי לי עוד רום״) ולהשתגע במקום עם ״מי משוגע אני משוגע״ ולפני שירדו הם דאגו להשאיר טעם של עוד עם ״יהיה בסדר״ ולהיפגש בשמחות ב״בית מלון בקופנגן״.

אברהם טל. צילום תומר שיינפלד
אברהם טל. צילום תומר שיינפלד
אברהם טל. צילום תומר שיינפלד
אברהם טל. צילום תומר שיינפלד

אבל הבא בתור שדאג להמשיך בשמחות ובאווירת ערב שבת המלכה. היה השליח והנביא אברהם טל שנתן את הסברי מרנן שלו עם ״אין אני״ מימי העבר של שוטי הנבואה. העיבוד האלקטרוני הרקע והחליל צד של אברהם טל העיפו את הלהיט הקוסמי והנבואי היישר לגלקסיה ואת הקהל אלעל. ״אני לא מבין איך היום עולה עליי״ ו״האם את הולכת״, החזיר אותנו לווייב שהיה במופע הקודם של אברהם טל בקיסריה שסיקרנו. אכן ״הזמן עושה את שלו״. אחרי ״אורות (הלב אומר)״ הוא נתן את ברכת שבת שלום כי למסיבת ערב השבת הזו ״תגיד לי מי לא יבוא?״ כי באמת לצלילי הלהיט הזה הקהל היה בעננים ואפילו של ריקודי מעגלים של עוגה עוגה אצל ערימה של חבר׳ה במתחם.

הקהל הוסיף קולות רקע עם ״מחוזקים לעולם״ וקפץ עד לברכת ״שיהיה לנו שבוע טוב״ ובהתאם לאווירת הברכות אברהם הוסיף את ״קול גלגל״, אך סיים את החגיגות בוואחד עונג שבת… ״כל הילדים קופצים רוקדים״ שהרימו את הידיים גבוה לשמיים. מה שעוד הוסיף לכך היה העיבוד האלקטרוני המשוגע במסורת של מסיבות הטראנסים, במיוחד לקראת הסוף כשהתופים האלקטרוניים רעמו ואברהם טל הפעיל את הקול לגבוהים בהדרגה בסגנון של Are you readyyyyyyy”.

לולה מארש. צילום תומר שיינפלד
לולה מארש. צילום תומר שיינפלד
לולה מארש. צילום תומר שיינפלד
לולה מארש. צילום תומר שיינפלד
לולה מארש. צילום תומר שיינפלד
לולה מארש. צילום תומר שיינפלד
לולה מארש. צילום תומר שיינפלד
לולה מארש. צילום תומר שיינפלד

ובאווירה מיוחדת זו של ליל שבת, עלו לולה מארש Hold On‪”" כשהגיטרות ברקע היו בסגנון להקת שאדוס ונתנו את היין וינג בין החלק השקט לחלק היותר רוקיסטי של הפסטיבל. השריקות של יעל שושנה כהן הביאו לביצוע ללהיט הכי הגדול שלהם ״Wishing Girl״ כשחוגגים בקהל הפכו לזמרי רקע. בכל רגע של לולה מארש, רואים עד כמה הסאונד הגיטרות של גיל לנדאו עושה קסמים אם זה בהשראת שאדוס או מארק נופלר. ויעל שושנה כהן פשוט הורגת ברכות, כשהיא לא מתאמצת יותר מדי כשברקע. הם דאגו גם לשלב ווייב של מוזיקת מסיבות אלקטרוני עם ‪“You‪’re Mine‪"

אבל גם הוסיפו לרגעים המיוחדים שהיו על הבמה את ‪“Sh‪e’s a Rainbow” , שהזכיר נשכחות את הלהיטים של סוף האייטיז בסגנון ״Under the milky way״ ויעל הקדישה אותו למען הנשים בקהל.

אח״כ הם העלו לבמה את Garden City Movement ובאווירת האייטיז הם ניגנו את ״So Untouchable״ ואת ״Summer Night״ הגרובי שמככב בפסקל של משחק הוידאו Fifa 22. אם אפשר להגיד במילה אחת מהי ההופעה שגנבה את ההצגה זה ללא ספק של הצמד חמד מלולה מארש.

טדי נגוסה. צילום תומר שיינפלד
טדי נגוסה. צילום תומר שיינפלד
טדי נגוסה. צילום תומר שיינפלד
טדי נגוסה. צילום תומר שיינפלד

ולאווירת המסיבה עלה הראפר טדי נגוסה שלקח את ההארד היפ הופ עד הסוף עם מוזיקה DJ קודרת ורעשי אקדח. זה מבין אמני הראפ הבורדים כאן בארץ, שלקח את הסגנון של טופאק והראפרים של Def Jam והנגיש את זה בשפת הקודש תוצרת כחול לבן וראו את זה במיוחד. כשהקהל הצטרף ל״זה אצלי בדם״ ואחכ המשיך לעוף עם ״כל העולם הזה דפוק״.

טונה. צילום תומר שיינפלד
טונה. צילום תומר שיינפלד
טונה. צילום תומר שיינפלד
טונה. צילום תומר שיינפלד

בארוחת שישי לא מוותרים על הדגים ובמקרה של פסטיבל Genesis II זה היה אמן ההיפ הופ המוביל בישראל, טונה, שהקפיץ את הרהל לחלל עם ״רוק 30״ והשאיר טעם של עוד. זה הגיע למנה ראשונה של ״כנפיים״ בה גם הקלידן יקיר בן טוב, הוסיף קולות וטונה ציין שנשיר מדבר על זה שאם תהיו אנשים מעפנים אז יש מצב שתפתחן יכולות לא אנושיות.

הוא הפציץ עם עוד להיט סול, לא בדוך אלא ״בסיבוב״ שהזכיר את שירי הראפ של פעם שכבשו את המצעדים בניינטיז והמשיך להפציץ עם להיט אחר להיט עם ״היי בייב״, ״כולנו אבודים בחלל״ , ״עולם משוגע״  ולסוף הוא לקח גיטרת גיבסון ושר עם הקהל לבדו את ״גם זה יעבור״ ואחרי שהיה נראה שהוא יורד מהבמה, פתאום הוא הוריד את הגיבסון והרקיד את הקהל עם עיבודים מקפיצים של ״הכל זה בצוות״, ״מרפקים״ֿ, עם ״בסוד ההצלחה״ ו״אתה תמיד משאיר סימן כחול״ ולבסוף סגר את רפורמת הבגרויות של הצעירים עם ״יא׳ 2״ שסיים מופע מ צ ו י י ן ולגמרי השאיר טעם של עוד, כשאליו יש צוות של אלופים: זוהר ברזילי (תופים), יקיר בן טוב (קלידים), ניר דנן (גיטרות), יניב בן עמי (בס) ונמרוד בר (קלידים).

גל תורן. צילום תומר שיינפלד
גל תורן. צילום תומר שיינפלד
גל תורן. צילום תומר שיינפלד
גל תורן. צילום תומר שיינפלד

ואחרי שטונה היה בתור המנה העיקרית של המופע בשישי, קיבלנו לבסוף קינוח הכי מגניב שיש… מרסדס בנד. בתופים ובמחולות ובגיטרות ובסינתיסייזרים עולה גל תורן להטריף עם כוס בירה בסיפתח הפאנקי של ״מרסדס״ כמו הסיפתח של הלהקה לפני 18 שנים. הפאנקי טאון בפארק הירדן ממשיך עם ״המלאך שלך״ ואז בבית המעבר, הקהל זז לתנועות של תורן ולא נראה שאף אחד הולך לישון בשעה הקרובה. מסיבת הפאנק עשתה רעש לשכנים עם ״תגידי לי״ וכדברי גל תורן אנחנו אומה שאוהבת לחגוג ומתי הזמן הכי טוב לחגוג אם לא ב״חגים״ כשם הלהיט מהאלבום ״תביאו בירות״. חוץ מזה המרסדסים לא פסחו לעשות ״דאוונים״ וכשם הלהיט הזה והאלו שאחריו להעיף את הקהל אלעל One By One. נראה שתורן חיכה שנה שלמה לסבב נוסף בפסטיבל כשאמר ״לחיים גבירותיי ורבותיי איזה כיף אתכם ובואו נדבר על לאב״ כדברי השיר ״את ואני״. כל החלק של מרסדס היה מסיבת פאנק פסיכית והחלק האולי האקוסטי שהיה, זה כשהם ביצעו את ״סופי״ אבל שאר הערב שלהם היה טירוף מוחלט כשהקהל רקד לצלילי הכריזה של ״המשביר (אולי הכי יפה בעיר)״ ונתנו לתורן רגע של מנוחה כשביצעו את כל השיר

והגיטריסטים אסף גובר ויונתן גלילה נתנו אלתורים וירטואוזיים וסופר אנרגטיים. אחרי שהם הטיסו את החבריה בפארק הירדן ל״תאילנד״ הגיע הזמן להביא את הפאנק (״בואי ונביא לך ת׳פאנק״) וכמו בסרט ״אלכס חולה אהבה״, כולם עולים לאוטובוס, אחד אחד.

כן, רשמתי פה די הרבה, כי בפסטיבל ג׳נסיס, לא היה רגע דל אחד של חגיגות, שהזכירו את מה שהיה לפני הנגיף הארור וכמו בשנה שעברה וגם השנה, בקצב הזה של אומנים חמים שבאים לחגוג אחד אחרי השני באווירת חו״ל, נראה שזוהי תחילתה של מסורת מופלאה.

אבל מה שלא אנושי היה בפסטיבל זה כמות המטורפת של 10,000 אנשים, שמילאו את המתחם מכל קצה, דבר שהיסטורית היה בסדר גודל כזה בשנת 2019.

 

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

תומר שיינפלד

תומר שיינפלד יליד 1966 נולד עם נכות שמחייבת אותו להשתמש בכסא גלגלים אוהב מוזיקה מאז ילדות ,הולך להופעות עוד מנעוריו כאשר היה צריך "לסחוב" את אבא שלו להופעות כי לא היה עצמאי, חיידק הצילום נדבק בו ב- 15 השנים האחרונות ומאז הוא משלב את שני הדברים שהוא אוהב לעשות - צילום והאזנה למוזיקה - הופעות חיות במיוחד, מצלם עבור הבלוג של יובל אראל מעל שנה. או כמו שתומר אומר כדאי להרגיש חי צריך איזה 2,3 הופעות בשבוע . הכינוי של תומר הוא The Rolling Photographer

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: