קליפים חדשים

אסף כהן – עבד

אסף כהן, מוסיקאי יוצר ומטפל במוסיקה משיק שיר חדש – "עבד" אשר נכתב, הולחן ומבוצע על ידו בהפקתו המוזיקלית של דודי לוי. תפסנו את אסף לראיון קצר.

מלבד עשייתו המוסיקלית, עסק אסף בחינוך נוער המתמודד עם מורכבות נפשית, הנחה סדנאות כתיבה והלחנה לאסירים בבתי סוהר וכיום עוסק בטיפול באמצעות מוסיקה באוכלוסיות שונות ומנהל מערך שיקום באמצעות מוסיקה.

בימים אלו משיק אסף שיר חדש – "עבד" אשר נכתב, הולחן ומבוצע על ידו בהפקתו המוזיקלית של דודי לוי. השיר ׳עבד׳ נכתב במהלכו של טיפול פסיכואנליטי ארוך. הוא מתאר את המאבק בין התשוקה לחיים לבין הפחדים המנסים לחבל באותה בערה פנימית. ׳עבד׳ הוא מצב תודעתי בו נשלט האדם על ידי אותם פחדים, חרדות וקולות פנימיים של ייאוש, לעומתו, ה׳ילד׳ המופיע בסופו של השיר מתאר את הצד הבוחר בחיים, בתשוקה, ביצירה ובאמונה.

עם כל התובנות הללו ניגשנו אל אסף כהן במטרה להעמיק ולפצח את העומד מאחורי המוזיקאי והמטפל, ראיון.

יובל – מהיכן מתחיל החיבור שלך עם עולם המוזיקה?

אסף – החיבור שלי עם עולם המוזיקה מתחיל וממשיך מתוך צורך נפשי להבין את עולמי הפנימי. המוסיקה משקפת את הקונפליקטים איתם אני מתמודד והופכת אותם למוחשיים. רוב האמנים שאני מחובר אליהם יוצרים גם הם מתוך המסע הנפשי שהם עוברים בחיים.

יובל -איך אתה לוקח את התובנות מהעיסוק והטיפול בנפש באמצעות המוזיקה אל יצירה עצמית ועצמאית שלך, שירים?

אסף – אני חושב שזה קורה באופן לא מודע ולא מתוכנן.. כמו כל דבר שאני עסוק בו בחיים, גם התכנים שבהם אני נפגש במהלך מחלחלים לתוך השירים שלי. אני חושב שהיצירה עוזרת לי לעקל מה שקורה בטיפולים אבל שוב.. אני לא עושה זאת באופן מודע, זה פשוט קורה.

יובל – השיר "עבד" אינו השיר הראשון שכתבת וביצעת, לפני מספר חודשים השקת את השיר "מי אתה" המכיל טקסט ונרטיב העוסקים ב"אני" וב"עצמי" במעין דו שיח יחידני, אני מזהה כאן את תחום הטיפול שאתה עוסק בו. האם כל השירים שאתה יוצר קשורים לתחום העיסוק?

אסף – ג׳ון לנון אמר פעם בראיון שבדיעבד הוא מבין שכל השירים שכתב עוסקים באותו הנושא: המוות של אמו. אני חושב שבהחלט יש קו מחבר בין שירים של אומן, במקרה שלי הקונפליקט בין האזור היצירתי והמשתוקק של הנפש לבין הצד האפל שמנסה לדכא אותו בא לידי ביטוי בשני השירים שהזכרת ובוודאי שבשירים נוספים. אני לא חושב שזה קשור בהכרח להיותי מטפל, זה פשוט נושא שאני (ובטח גם אנשים נוספים) עסוק בו בחיים. הבחירה שלי בתחום הטיפול היא הסקרנות להבין את עצמי ואת נפש האדם. כמובן שזה מתבטא גם בשירים שאני כותב.

יובל – השיר "עבד"  מבקש להעביר סיפור המערב ומשלב תחושות של מאוהב עד כלות נשמתו לצד מתלונן על מחיקת אישיותו ועצמאותו, מה המסר העומד מאחורי הנרטיב?

אסף – אני מגלה כאן סוד, אבל שיהיה.. ההתאהבות המדוברת בשיר היא לא באישה אלא במוסיקה. השיר מדבר על התשוקה למוסיקה (או תשוקה בכלל) ועל תגובת הנגד להתעוררות התשוקה הנוצרת בנפש. מצד אחד ה-׳ילד׳ המשתוקק ליצור, להיות יצרי, לחלום ולהאמין ומצד שני ה׳עבד׳ שמדכא את הבערה הזאת על ידי פחדים.

יובל – האם יש באמתחתך שירים נוספים האמורים לעשות דרכם בהמשך לכדי חשיפה והתאגדות כאלבום?

אסף – בוודאי. אני יוצר כל הזמן ונמצא פעם בשבוע באולפן אצל חבר טוב שהוא גם איש סאונד מהטובים שהכרתי. אני לומד אצלו ותוך כדי מפיק ביחד איתו את השירים שלי. סיימנו להקליט שיר נוסף בשם ׳ימים בלי אלוהים׳ (יצא כסינגל שלישי) והתחלנו לעבוד על שיר חדש שכתבתי לא ממזמן בשם ׳להתעורר׳. השירים הללו ושירים נוספים יתאגדו בסופו של דבר לאלבום קונספט.

יובל – האם אתה חושב על יציאה עם השירים שלך להופיע בפני קהל, רחב או מצומצם?

אסף – כן. מאחר ולא הופעתי המון זמן אני אהיה צנוע ואופיע בהתחלה מול קהל מצומצם, אולי אפילו כאומן אורח בתור התחלה או מופע משותף עם אומן נוסף ובהמשך יהיה מופע שלם, בהתחלה רק אני והגיטרה ואחכ עם הרכב. זה החלום לתווך הקרוב וזה אמור להתחיל בחורף.

על הקליפ אחראי עומרי רוביסה

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: