קליפים חדשים

פיטר רוט – המחר שייך לצעירים

פיטר רוט במבט מפוקח לזמנים ההם - המחר שייך לצעירים, האזינו

המוזיקאי פיטר רוט, הרוקר של "מוניקה סקס" ויוצר מצליח בזכות עצמו נותן קפיצה במכונת הזמן ומתבונן על עצמו אז, שנות התשעים התוססות. במילותיו לוקח פיטר את המאזין למסע אל אותם מחוזות וזמנים אך עם התובנות והידע העכשווי, לעבר הימים בהם אדם מול אדם ולא מול מסך של 6 אינצ'… את השיר החדש – "המחר שייך לצעירים" כתב פיטר, הלחין ואף עיבד מוזיקלית בהפקה משותפת עם אופיר קנר.

כך פיטר על השיר החדש  – ״המחר שייך לצעירים״ הוא אינו שיר געגוע, אלא מבט חטוף אל החיים ״הקודמים״ בעיר הגדולה כשהייתי בן 20, ממש לא מזמן:). עוד לפני שניגנתי בגיטרה ובכלל, לפני שחשבתי שאשיר בעצמי, בתור ילד הייתי מקשיב לקולות הרקע בשירים ששמעתי. הייתי אוטומטית שר את הקול ב׳,אני מניח שירשתי את המתנה מאמא שלי ששרה בצעירותה במקהלה גם כן בעיקר קול ב׳:) בתור ילד הייתי מאזין בשקיקה ל ווינגס של מקרטני ולביטלס , לאיגלס ,המון לאלטון ג׳ון ולג׳ף לין ובטח שסנדרסון על שלל להקותיו,הייתי מנסה להפריד בראשי את ערוצי השירה ולשיר אותם באנגלית קלוקלת. בשלב מאוחר יותר בחיי המקצועים היו מזמינים אותי לסשן הקלטת קולות במיוחד. אהבתי מאוד את התהליך, ועוד לפני האלבום שלי כסולן עיבדתי קולות באלבומים של יהודית רביץ, של רמי פורטיס, דייויד ברוזה ועוד רבים אחרים. בסינגל האחרון שהוצאתי – ״המחר שייך לצעירים״ ערוצי הקולות מאוד דומיננטים אך עדיין לא כולם/ן יכולים לשמוע ולהבחין בנוכחותם בקלות כזו, ועל כן החלטתי לשתף אתכם/כן כשהם מבודדים וברורים ללא ליווי כלי, רק שירות. מקווה שתהנו ותשתפו אם אהבתם/תן"

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: