חדשות בינלאומיות
כולל וידאו

הנערים מאוסטרליה – The Lazy Eyes, הדבר הבא בפסיכדליה?

הרכב בן ארבעה צעירים מסידני אוסטרליה העונה לשם The Lazy Eyes, מסתמן כפריצה האוסטרלית הבאה בסצנת הפסיכדליה, יש גם קשר ישראלי...

האם נולד הדור הבא אחרי הלהקות האוסטרליות העכשוויות פורצות הדרך כ – Tame Impala ו- King Gizzard & the Lizard Wizard? השבוע הושק הקליפ – Nobody Taught Me של ארבעת הצעירים האוסטרלים חברי להקת The Lazy Eyes וכבר הוא זוכה להתעניינות עולמית, השיר שכל כולו פסיכדליה חולמנית עוסק בתחושות שאפפו את הארווי גרגהטי, הזמר הגיטריסט והקלידן של ההרכב, בזמנים בהם שהה בחופשות אצל סבו וסבתו באנגליה כאשר גילה כי דברים שחווה אשתקד כבר אינם אותו הדבר בשנה הבאה.

חברי ההרכב The Lazy Eyes הם צעירים תושבי סידני אשר גדלו יחדיו באותו בי"ס תיכון לאמנויות הבמה מגיל 15 – הארווי גרגהטי (שירה, גיטרה, מקלדת), איתי שחר (שירה, גיטרה) – איתי נולד בישראל!!, ליאון קאראגיץ' (בס) ונוח מרטין (תופים).

כך הארווי מספר על החוויות והתחושות שהובילו אותו לכתוב את מילות השיר החדש – "כשהייתי צעיר יותר הייתי מבקר את סבי וסבתי המתגוררים באנגליה אחת לכמה שנים, בטיול הראשון התיידדתי עם הילדים שהתגוררו ברחוב של סבי וסבתי. היינו נפגשים כל יום ועושים דברים שילדים עושים כמו להתרוצץ, לשחק בכדור טניס, לשחק מחבואים, ואז בפעם הבאה שנסעתי לאנגליה, כל כך התרגשתי להיפגש ולשחק איתם שוב רק כדי לגלות שכולם עזבו ועברו בתים. זה היה די עצוב אבל עדיין היה לי טיול נחמד."

בשיחה שקיימתי עם הגיטריסט איתי הוא מספר כי נולד בישראל, בתל אביב, אולם בגיל שנה עבר עם הוריו לסידני אוסטרליה, איתי שמח על יצירת הקשר ואמר כי הוא גאה להיות ישראלי, ולפני פרוץ מגיפת הקורונה ביקר בישראל מספר פעמים.

חברי ההרכב השיקו לפני שנה את אלבום הבכורה שלהם, במתכונת אי.פי הכולל שלושה שירים בלבד הנעים בין רוק לפסיכאדליה, האלבום זכה ליותר ממיליון וחצי השמעות בשירותי הסטרימינג, שיבוץ בפליי ליסט של 100 האמנים החדשים המבטיחים של מגזין NME, בחודש שעבר השתתפו בפסטיבל SXSW Online  שהתקיים ברשת לאור המגיפה והם כבר לוטשים עיניים מעבר לים עם רישום בסוכנויות בינלאומיות באירופה, אנגליה וארצות הברית. האם קיים סיכוי שהם יגיעו לישראל במסגרת ביקור משפחתי עם איתי?….

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: