חדשות בינלאומיותחדשות הסצנה
כולל וידאו

הילטון וולנטיין, מייסד להקת האנימלס הלך לעולמו

מי שעומד מאחורי האקורדים הכי מפורסמים אצל כל תלמיד גיטרה, בשיר המיתולוגי "בית השמש העולה", הילטון וולנטיין, הלך לעולמו בגיל 77.

הילטון ולנטיין, המייסד ונגן הגיטרה המוביל של הלהקה הבריטית The Animals אשר יצר את אקורד הכניסה לשיר הידוע בריף הגיטרה האיקוני שלו על גרסת הלהקה לשיר שהפך לשיעור הפתיחה לכל תלמיד המבקש ללמוד לנגן על גיטרה – "House of the Rising Sun". השיר מספר את סיפורו של בית בושת בניו אורלינס הנקרא "בית השמש העולה" ומתריע מפני הסכנות האורבות לצעירים, או לצעירות, במקומות אלו.

וולנטיין נולד במאי 1943, בצפון שילדס, נורת'מברלנד שעל חוף אנגליה. הוא התחיל לנגן בגיטרה בגיל 13, וכמו מוזיקאים רבים בתקופה "הפלישה הבריטית" נמשך לעבר מוזיקת הסקיפל – השיגעון האנגלי שמשלב צלילים מסורתיים מהתרבות המסורתית האמריקאית.

בצעירותו הרבה לנגן בלהקות הז'אנר עד שהצטרף לצ'אס צ'נדלר, אלן פרייס, אריק ברדון וג'ון סטיל כדי להקים את להקת The Animals בתחילת שנות השישים.

בין להיטי הלהקה כמה קנונים מיתולוגיים דוגמת We Gotta Get Out of This Place"" , "It's My Life", "Baby Let Me Take You Home", "Don't Let Me Be Misunderstood" ו – "It's My Life"

אבל היה זה השיר "House of the Rising Sun" אשר הביא את הלהקה אל ראש טבלאות ההשמעה בארה"ב ובריטניה. למרות שהשיר כבר בוצע בעבר בידי אמנים רבים לפניהם, כולל בוב דילן, להקת The Animals הקליטו את מה שהפך לגרסה המוכרת ביותר בשנת 1964. ריף הכניסה המדהים של הילטון תרם לאין שיעור לפרסומה של הלהקה בעולם.

מקורו של השיר אינו ידוע בוודאות, ושורשיו כנראה במאה ה-19. חוקר הפולקלור האמריקאי, אלן לומקס, כתב ב-1941 כי מקורו של הלחן הוא בבלדה אנגלית מסורתית, וכי המילים המקוריות נכתבו בידי צמד אמריקאים מקנטקי – ג'ורג'יה טרנר וברט מרטין. למרות שקיימות גם גרסאות אחרות באשר לזהות המחברים, נחשבת גרסה זו למקובלת ביותר.

ההקלטה הראשונה שעדיין קיימת, הוקלטה על ידי קלרנס אשלי וגוון פורסטר בשנת 1934, אולם לעיתים ההקלטה "The Risin' Sun" של טקסס אלכסנדר משנת 1928 מוזכרת כהקלטה הראשונה לשיר. הגרסה המסחרית הראשונה לשיר הוקלטה ב-3 בנובמבר 1938, על ידי רוי אקאף. לאחר פרסומו בשנות השישים הפך השיר לסטנדרט, ובוצע על ידי להקות ואמנים רבים. רוב המבצעים היו להקות מועדונים, אך גם אמנים מפורסמים רבים ביצעו והקליטו גרסאות שונות. ביניהם: נינה סימון, בוב דילן, ג'ימי הנדריקס, מיוז, בון ג'ובי, טרייסי צ'פמן, ג'וני קאש, דוראן דוראן, הדלתות, האיגלס, וייקליף ז'אן, בי בי קינג, לד זפלין, הרולינג סטונז, יו 2 וגרין דיי, הווייט סטרייפס ועוד עשרות אומנים.

הילטון ולנטיין המשיך לנגן ולהקליט עם הלהקה עד שההרכב הראשון התמוסס בספטמבר 1966. הוא עבר לקליפורניה והקליט אלבום סולו בשם All In Your Head, שלא הצליח. ולנטיין חזר אז לבריטניה, ובמהלך השנים הצטרף לכמה מפגשים איחוד של The Animals ובשנת 1994 נכנס להיכל התהילה של הרוק נרול יחד עם שאר חברי ההרכב המקורי אריק ברדון, צ'אס צ'נדלר, אלן פרייס וג'ון סטיל, במאי 2001 צורף שמו לשדרת התהילה של הרוק בהוליווד.

הוא המשיך לנגן את מוזיקה הסקיפל והוציא מספר אלבומי סולו, האחרון יצא בשנת 2011. בשנותיו האחרונות התגורר ולנטיין בקונטיקט. הוא נפטר שם בתאריך 29 בינואר 2021, בגיל 77.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: