כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהחדשות מקומיותמוזיקה בצל מגיפת הקורונה
כולל וידאו

הזמר יזהר כהן חשף בפני חברי וועדת הקורונה בכנסת – "אין הופעות אז אין אוכל"

במהלך הופעות בישיבת וועדת הקורונה בנושא מתווה החזרת עולם התרבות לפעילות חשף יזהר כהן כי מצבם של רבים מהאמנים ואנשי תעשיית המופעים הוא בכי רע, ראש הוועדה מחתה על הטיפול הממשלתי הכושל. צפו בווידאו מהכנסת.

היום בשעות הבוקר המאוחרות התקיימה ישיבה של וועדת הקורונה בראשותה של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון בנושא מתווה החזרת עולם התרבות לפעילות. לפי דבריה עולה כי השארת עולם התרבות סגור בידי ממשלת ישראל היא "מגמה" ולא שיקול דעת מוטעה. ביטון אף אמרה לנציגת משרד הבריאות בישיבה – ״משבר הקורונה מנוהל ע"י משרד הבריאות בצורה היסטרית. תנו כללים ברורים איך להתנהל ופתחו במיידית את עולם התרבות״. היא סיכמה את הדיון – ״אפשר לפתוח בצורה אחראית ולתת לאנשים לבחור למי נכון או לא נכון להגיע. סגרתם? תנו פיצוי מלא ואמיתי לא דמי כיס שאי אפשר ללכת איתם למכולת״.

במהלך ישיבה הוזמן הזמר יזהר כהן לשאת את דבריו. הוא חשף בפני חברי הוועדה כי לאמנים רבים אין בכלל כסף כדי לקנות במכולת, הוא הסביר להם את המשוואה הפשוטה והעצובה – כשאין הופעות אין אוכל.

בדבריו אמר יזהר כהן כי "האמנים עומדים בפני שוקת שבורה. חייבים להביא תקציבים, לתת לאמנים עצמם כסף לחיות. איך אני מפרנס? איך אממן את הלימודים של הבת שלי, את מה שהיא זקוקה לו? איך אממן את הבית? יש 10 אחוז של אמנים שבתקופת הזוהר שיש להם רזרבות. 90 אחוז מהאמנים חיים על הופעות – רובם בצמצום, וכשאין הופעות אין להם אוכל. פשוט אין מזון הביתה. הם לא יכולים לקנות גבינה ולחם, פשוטו כמשמעו. מצב כזה – שאין לנו כסף למכולת – זה מצב שאי אפשר לעמוד בו. צריך לחשוב על האינדיבידואל. "אמנים מתבגרים ולא מקבלים פנסיה, אז על אחת כמה וכמה בתקופה כזאת. ארגון אמ"י נתן לנו תלושים למכולת. זה מעליב, זה פוגע, זה מביש. אני צריך לקבל תלושים למכולת? זה פשוט בדיחה. הוועדה צריכה לתת סכום מסוים לאמנים".

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא