סיקור הופעות
כולל וידאו

ימן בלוז – המסע לאוסטרליה

לא ממש מסע, אולם המופע של ימן בלוז אשר שודר לקהילה היהודית בסידני אוסטרליה התקיים במועדון שבלול בתל אביב, נכחנו שם, דיווח.

זה לקח לי פחות משעה, מהרגע שרביד כחלני סיפר לי בשעות הבוקר כי הוא עורך מופע שישודר ברשת מתוך מועדון שבלול בתל אביב ועד הרגע שנכנסתי בשערי המועדון עם תיק הגב והמצלמה. אין דבר יותר מדליק מאשר לפתוח שבוע חדש עם הזמנה שכזו, שעה בול, מהרגע שעברתי ממצב מכנסי טרנינג של עוד יום משעמם מול הים ועד הרגע שכל האדרנלין דרוך כדי לרוץ בעורקים והציוד מתוקתק בתיק כולל עדשה נוספת, סוללה נוספת, אפילו סטנד קטן אולי יתחשק לי לצלם איזה קטע וידאו בכניסה למועדון.

רביד כחלני - ימן בלוז. צילום יובל אראל
רביד כחלני – ימן בלוז. צילום יובל אראל

המופע שהתקיים הבוקר הוזמן בידי קהילת בית הכנסת עמנואל (מוסד המאגד את כל הזרמים ביהדות) בסידני שבאוסטרליה בשיתוף השגרירות הישראלית ביבשת שם למטה והיה פתוח לכלל הצופים ללא תשלום, הוא עמד בסימן We Shout Love – Say No to Racism.

רביד כחלני ואסא קוק, ימן בלוז. צילום יובל אראל
רביד כחלני ואסא קוק, ימן בלוז. צילום יובל אראל
רביד ואליסף, ימן בלוז בשבלול. צילום יובל אראל
רביד ואליסף, ימן בלוז בשבלול. צילום יובל אראל
רוני עברין ואיתמר דוארי, ימן בלוז, צילום יובל אראל
רוני עברין ואיתמר דוארי, ימן בלוז, צילום יובל אראל

לצידו של רביד כחלני עלו על הבמה במועדון שהתעורר בשעת בוקר מוקדמת צמד המתופפים רוני עיברין ואיתמר דוארי, אליסף בשארי (רבע לאפריקה) בעוד ובס חשמליים ואסא קוק (האורקסטרא של אבי ליבוביץ)על החצוצרה.

בול ב- 10:00 בבוקר שעון תל אביב = 19:00 בערב שעון סידני, שעה ועשרים דקות של אנרגיות וצלילים כמו שימן בלוז ורביד כחלני יודעים לבצע ולהגיש עם מיטב החומרים המוכרים והאהובים, מזרימים אדרנלין והתרגשות רבה לזמן מתומצת של מופע חי ותוסס במרחק אפס מהקהל (אני) וההרכב על הבמה. תודה רבה.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

לצפייה במופע המלא (החל מדקה 17:00)

We Shout Love with Yemen Blues from LiveNomad on Vimeo.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: