קליפים חדשים

דני רובס – כמה אפשר

שיר געגועים לתקופה אחרת המבטא את המצוקה האישית של זמר ויוצר בימי הקורונה, צפו בקליפ

את שירו החדש "כמה אפשר" כתב והלחין דני רובס בעיצומם של ימי הקורונה מתוך מצוקת האמן שנשמתו נלקחה בשבי ההגבלות ומסלול חייו עצר מלכת גם במימד הכלכלי. שיר המבטא את האכזבה והצער שבדבר.

כך דני רובס על השיר החדש – "אתם לא מרגישים את זה? את השקט הנורא שמסביב? את הכאב והפחד? את העיניים הכבויות של כל אלה שביומיום מאירים את חייכם וצובעים אותם בצלילים, במילים, באור, בסאונד…? כמה אפשר עוד להתייחס לכל העולם העמוק וההכרחי הזה, שמדמם מול עיניכם, כאילו הוא יכול להיות מאופסן עוד זמן ארוך בבוידם של חיינו? אני לא יכול. אז אני כותב על זה, ושר. לי זה כל מה שאפשר."    

בקליפ שהוכן בידי  עמית בן שושן וצולם בימים האחרונים משתתפים אנשי תעשיית המוסיקה וצוות ההופעות הקבוע של דני רובס.                                    

פרסומת

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: