קליפים חדשים

משחרר אותך כי אנחנו לא מתאימים…

דו שיח מוזיקלי מבית היוצר של אופיר כהן באמצעות שניים מזמרי הסצנה הימתיכונית המבטיחים, כל הפרטים.

לבטח שמותיהם של הזמר מושיקו מור והזמרת שרית אביטן חלפו אצלכם ברדאר, אם לא אז כמה פרטי טריוויה –

מושיקו מור מגיע לעיר הגדולה מעפולה שבצפון, סוחב מאחוריו סיפור חיים מרתק וקשוח – ילדות בבית שהפרוטה לא מצויה בו, לימודים בפנימיות, בהגיעו לבגרות גילה כי אביו הביולוגי אינו האיש שגידל אותו, את כל שעטף אותו ואיים ללפות אותו לגורל מחורבן כעבריין הוא ניער ופנה לאהבתו העיקרית – המוזיקה, כיום נחשב מושיקו מור על הדור הצעיר של הזמרים המבטיחים בסצנה הימתיכונית לייט, מה שנקרא למעשה פופ ישראלי עכשווי. השירים שלו מדברים בשפה של בני הנוער הנחשפים אליו מחד, גם התקשורת מגלה אותו מאידך. הוא כבר שחרר שורת להיטים, ביניהם – "טיפוס של חורף", "תסביכים" ו "הניחי לי", "זאב בודד", והדואט "אחי" עם ליאור נרקיס שהחתים אותו כזמר הראשון בלייבל שפתח במיוחד עבורו.

להיטו האחרון "משחרר אותך" מכנס טקסט ונרטיב לא קל שאינו מהסוג המצוי במחוזותינו, את המילים והלחן יצר עבורו כחליפה בהזמנה אופיר כהן, אף הוא שם מבטיח בתחום המוזיקה הצעירה בארץ.

שרית אביטן בת גילו של מושיקו, מגיע מדרום הארץ, אשדוד ליתר דיוק, גדלה במשפחה מסורתית עובדה שלא הפריעה לה להתחיל בקריירה מוזיקלית בגיל מאוד צעיר – בהיותה בת 7 בסך הכל, אחרי שירות צבאי בלהקת חיל האוויר היא החלה לשחרר להיטים, ביניהם – "זזה", "אלף חתיכות", "לצאת לי מהלב", "כאן לבד", "בלילה קר" ועוד.

להיטה האחרון – "לא מתאימים" שאף הוא נכתב והולחן בידיו של אופיר כהן מכניס אגרוף בבטן כקונטרה לשיר של מושיקו מור, הצד הנשי עונה בתשובה.

בתכלס והסיבה שלשמה נכתבו כאן כל תילי המילים, המוזיקאי המצויין אופיר כהן עוסק בדו שיח עם עצמו, דו שיח עמוק שכשרונו מצליח להביאו לגובה השווה בין שווים ולהנגיש אותו לקהל היעד – הקהל הצעיר. בשורה האחרונה המרוויחים כאן הם בראש ובראשונה המאזינים.

את מושיקו מור תוכלו לראות ולשמוע בתאריך 22 בדצמבר במועדון רדינג 3 בנמל תל אביב, אני שם הימור ששרית אביטן גם תהיה שם…

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close