ליל שישי, לפעמים לא כל כך מתחשק לך לצאת, מעדיף לרבוץ ולבהות, לאכול טוב, לנוח. אך אמש זה היה משהו אחר, כבר לא מופע קרחנה של מסיבת ליל ששי, הפעם הייתה סיבה טובה מאוד לצאת. ממש כמו הסיבה הזאת לפני מספר שבועות…
יהומה, הפרויקט של חמי רודנר לא כוון כלל לעלות מעל במה, היה זה אירוע חד פעמי, כזה שלבטח לא ישוב באותה מתכונת. חמי רודנר אסף מחדש את כל המוזיקאים שנטלו חלק בפרויקט אלבום החדש שלו – "יהומה" כדי לשחזר את מה שאירע בחדרי החזרות וההקלטה לכדי אירוע בפני קהל.
אכן קהל הגיע, מועדון בארבי היה מלא בקהל מהסוג הקרוי "ביתי" אנשים שחיים את איפה הילד כבר כמה עשורים ולא מחמיצים הזדמנות לשוב ולפגוש את חמי רודנר על במה, הפעם כמובן עם משהו חדש שקולותיו כבר שוחררו בעת האחרונה עם יציאתו של שיר וקליפ בשיתוף פעולה עם יובל בנאי, שיר הנושא של הפרויקט – וירוס יהומה. רבות כבר כתבתי על הפרויקט הזה, תקראו כאן.
אז מה היה לנו?
חמי רודנר מלווה בראש ובראשונה בקלידן והמפיק המוזיקלי איתי צוק (פוטוטקסיס), גיטרה מובילה בידי ערן וייץ, על הגיטרה השנייה גאיה יונה, על התופים אלכס רוטמן, חמי עולה לבמה לתשואות הקהל שממלא את המועדון, האווירה הויזואלית קודרת מעט, מאחורי הנגנים מסך לדים מפוצל לשלושה חלקים המקרין וי-ארט בויזואל פסיכדלי מעט, רמיזות צבעוניות לתכנים המוזיקלים המבוצעים בידי הנגנים..
האלבום פרויקט עצמו כולל 11 רצועות מוזיקליות כולל אחת שהיא בעצם דו שיח מסויים בין חמי למאיר אריאל על וורייציית מחווה לבוב דילן, מסובך לכם? תקראו על העניין כאן, יש גם ג'ון לנון. בכל רצועה אירח חמי רודנר אמן אחר, אז בחדרי החזרות ובאולפני ההקלטות וכעת על במה.
המופע נפתח בקטע אינסטרומנטלי היוצר דרמה ומוביל באחת לשיר "היי" אותו כתב חמי והלחין עם ידידו ערן וייץ, כאן מתחיל הכל בעצם, המבט הבוחן את "הלם העתיד" המתרחש אל מול עינינו, הטכנולוגיה שיוצרת את הרשתות החברתיות ומשנה סדרי עולם לחלוטין, האתמול איננו כהווה וההווה לא ישוחזר במחר, יוצאים למסע חד פעמי של ליל שישי.
אזכיר שוב כי מספר שירי האלבום הוא 11 בלבד, עובדה שאיננה יכולה לכסות מופע שלם המתפרס על מינימום של שעה ועשרים ומעבר לכך, על כן, לשמחת הקהל, חמי משבץ בין שירי האלבום החדש במופע גם כמה מהקלאסיקות של "איפה הילד" ועוד שירים מאלבומי הסולו שלו, אמנה אותם במשפט אחד – "מישהו שומע אותי", "לבן בחלום שחור", "קונספירציה", "נפלת חזק", "מלנכוליה", "גאולה" ועוד. אלו בעצם הרגעים שכל הקהל נסחף לחגיגה נוסח מפגש מחזורים.
המופע עצמו רץ במהירות, אורח אחר אורח תופסים את מקומם התורני על הבמה , רונה קינן, דן תורן, דורון טלמון ומתי גלעד (ג'ין בורדו) בנימין, תומר ישעיה, אלון עדר, אביב בכר, יאיר הררי, גם אסף שריג ואסף מרוז מגיעים למופע, סוג של ייצוג לאיפה הילד, הקינוח מגיע בהדרן עם השיר שבישר את יציאתו של הפרויקט בכלל – "וירוס יהומה" בו מבצע חמי רודנר דואט שירה עם יובל בנאי, זה אמור להוות את שיאו של הערב, אך יש לכך הקדמה מלאת רגש כאשר חמי רודנר מציין בפני הקהל הרב כי הוא בעצם מצוי באבל המאוד טרי על מותה של אמו ומקדיש לה את השיר "זמן אסיף" בעת שתמונתה מוקרנת על המסכים מאחוריו, הוא מסיים את הביצוע במבט של געגוע לאחור.
כאמור זה היה מופע חד פעמי, כמו החיים, שלא יחזור עוד.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
קטעי וידאו מהפרויקט
קטעי וידאו של איפה הילד
