שבת, אוקטובר 31, 2026

בוי ג'ורג' נחת בישראל: "אני כאן מתוך אהבה ואמונה בשלום"

כוכב הפופ הבריטי הגיע לישראל במטוס פרטי לקראת שתי הופעות בהיכל מנורה מבטחים. עם נחיתתו הביע תמיכה בישראל, סיפר על חבריו היהודים והבטיח לחזור לרקוד ולחגוג יחד.

כוכב הפופ הבריטי בוי ג'ורג' (Boy George) כבר כאן. לפני שעה קלה נחת הזמר בישראל במטוס פרטי, לקראת שתי הופעותיו בתל אביב. מי שהפך לאחד מסמלי הפופ הגדולים של שנות השמונים, מגיע בתקופה מאתגרת במיוחד. אלא שמבחינתו, המוזיקה אינה רק בידור. היא גם דרך לחבר בין אנשים.

"הרגשתי שאני חייב לספר לעולם את הסיפור שלכם"

עם נחיתתו הגיע בוי ג'ורג' לטרקלין פתאל, שם המתינה לו קבלת פנים חגיגית. הזמר לא הסתפק בחיוכים למצלמות, ובחר להעביר מסר אישי לקהל הישראלי.

"אני כאן איתכם – מתוך אהבה, מתוך אמונה בשלום ומתוך רצון שנחזור לרקוד, לחיות ולחגוג יחד. יש לי הרבה חברים יהודים שהם אנשים נפלאים ואני רוצה לספר לעולם כמה הם נהדרים. הרגשתי שאני חייב לומר ולספר לכולם את הסיפור שלכם."

את פניו קיבלו גיא בסר, מבעלי Live Nation Israel, האחראית להופעותיו בישראל, וסילבן אדמס, נשיא הקונגרס היהודי העולמי בישראל. אדמס בירך את הזמר על הגעתו והדגיש את חשיבות הביקור בימים אלה. "ברוך הבא לישראל, אני מעריך מאוד את הידידות, ואת ההבנה כי אלו ימים מאתגרים ביותר עבור מדינת ישראל, והעם היהודי כולו."

בוי ג'ורג' ואדמס. צילום וידאו טלי גלר

שתי הופעות, שני אורחים ומסר אחד

ב־4 בנובמבר יעלה בוי ג'ורג' לבמת היכל מנורה מבטחים ויארח את עברי לידר. שלושה ימים לאחר מכן, ב־7 בנובמבר, יקיים מופע נוסף באותו היכל. המופע השני יוקדש לקהילת הנובה ולבני משפחותיהם, ובמהלכו יארח את הדי־ג'יי והמפיק עופר ניסים. המפגש בין השניים צפוי להעניק לערב נופך מיוחד של מוזיקת דאנס.

עוד לפני ההופעות, ב־3 בנובמבר, יגיע בוי ג'ורג' לאתר הנובה בעוטף עזה. שם יקיים מסיבת עיתונאים במסגרת ביקורו בישראל. שלוש שנים לאחר שאירועי 7 באוקטובר טלטלו את תעשיית ההופעות הבינלאומית בישראל, הגעתו נושאת משמעות נוספת. כוכב בינלאומי בסדר גודל כזה בוחר להגיע לכאן, לפגוש את הקהל ולהשמיע את קולו.

ועכשיו נותר לראות מה יקרה כשהאורות יכבו בהיכל מנורה, והצלילים הראשונים ימלאו את האולם. כי בסופו של דבר, בוי ג'ורג' הגיע לכאן גם בשביל הדבר הפשוט ביותר: המוזיקה.

הכי חדשים

בוי ג'ורג' בדרך לישראל: הכוכב הבריטי כבר באוויר

יותר משלוש שנים חלפו מאז שברונו מארס נאלץ לעזוב את ישראל בחופזה. מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023...

דאגה בעולם הרוק: איאן גילאן אושפז, דיפ פרפל דוחה הופעות

יש קולות ברוק שאי אפשר לטעות בהם. קולו של איאן גילאן הוא ללא ספק אחד מהם. האיש...

הבלט הרוסי, מרתון על קצות האצבעות

במקום שולחן שבת, צ'ייקובסקי יש אנשים שמקדישים את ערב שישי למפגש משפחתי סביב שולחן האוכל. אחרים יוצאים למסעדה,...

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...