כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

חזרה לשגרה בגזרת גיא בן הינום

אחרי הודעות הביטול של אמנים ב"בית בגיא" עולה כעת כי אמנים נוספים דווקא מתכוונים לקיים הופעות במקום, כל הפרטים.

כזכור במהלך חודש אוגוסט נודע כי בעקבות מחאה של פעילי Free Jerusalem בטלו האמנים ארקדי דוכין ודני רובס את הופעותיהם המתוכננות ב"בית וגיא" מנימוקים שאינם מעוניינים לערב פוליטיקה ואמנות.

כעת מסתבר כי אמנים אחרים – איתי לוי, לירן דנינו ודקלה קבעו הופעות אינטימיות במקום למרות המחלוקת שהתעוררה בזמנו. איתי לוי אמור להופיע כבר מחר בערב במקום, לחצו כאן לאירוע ורכישת כרטיסים באתר זאפה.

כאמור גם לירון דנינו יופיע בבית בגיא, הוא יעשה זאת בתאריך 18 בספטמבר, כאן כל המידע והכרטיסים למופע, גם הזמרת היוצרת דיקלה סגרה על מופע במקום, דיקלה תעלה להופעה בתאריך 26 בספטמבר, כל הפרטים כאן.

פנינו לחברת זאפה על מנת לברר מה השתנה וזו התשובה הרשמית – "כגוף העוסק במוזיקה ובקידום התרבות, מטרתנו להביא תרבות נטולת אפליה ופוליטיקה לקהל הרחב — ובמקרה זה לקהל הירושלמי — באמצעות סדרת מופעים בשיתוף ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים".

פעילי Free Jerusalem שלחו את ההודעה הבאה: "הצטערנו לגלות שזאפה בוחרת להמשיך את שיתוף הפעולה הפסול עם עמותת אלע"ד, ומוסיפה להוליך שולל את ציבור הלקוחות שלה, הסבור שהוא מגיע להופעה במרחב פסטורלי תמים אך למעשה מובל לתוך מיזם של עמותת התנחלות קיצונית. לאחר המחאה הציבורית שהתעוררה עם החשיפה הראשונית של שיתוף הפעולה עם אלע"ד בפסטיבל בחודש שעבר, וביטול שני המופעים המרכזיים בו על ידי האמנים שבחרו להרחיק עצמם מהסכסוך הפוליטי, זאפה לא יכולה להסתתר עוד מאחורי הטענה שלא ידעה כי מדובר באתר במחלוקת. לא ניתן לפרש זאת אלא כזלזול בוטה בקול המחאה הגדול של ציבור לקוחותיה, וכשיתוף פעולה ביודעין עם שימוש ציני ביצירה ובמוסיקה להכשרת עמדות קיצוניות של התנחלות כוחנית והבאתן אל המיינסטרים."

ואנחנו בבלוג יכולים רק לחתום את הסאגה במשפט המערבב כמה מושגים – "מוזיקה מקרבת בין בני אדם, מוזיקה היא המסת גבולות, צאו מהבית, לכו להופעות, גם לירושלמים מותר להנות"

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא