אין עוררין על העובדה כי רמי דנוך ולהקת צלילי העוד נחשבים לאבות המייסדים של מה שקרוי כיום המוזיקה הימתיכונית או המוזיקה המזרחית הישראלית, לצדם של יוסי "דקלון" לוי וצלילי הכרם שפעלו במקביל בתחילת שנות השבעים והוציאו אלו גם אלו את שורת הלהיטים המיתולוגית – “חנהל’ה התבלבלה” , “אני הוא גדליה” , “חסידה צחורה” , “איילת חן” ועוד.
על הרגעים בהם דקלון ודנוך השילו את משקעי העבר וחזרו לשתף פעולה יחדיו כבר הכברנו במילים כאן, ואפילו דאגנו לתיעוד היסטורי כאן.
גם על העובדה כי ניסים סרוסי נחשב לאחד מגדולי הזמר הימתיכוני באותם ימים ואפילו הזמר הכי "סן רמו" בישראל, עד לאותו מפגש מבייש בטלוויזיה כאשר ירון לונדון החליט להתייחס אליו מלמעלה למטה ברגעים שיזכרו לדיראון עולם כרגעי שפל בשידור הציבורי, אי אפשר לערער.
פדיחה תרבותית שאיננה יכולה לקחת מניסים סרוסי את תהילתו ואת להיטיו שהפכו לנכס צאן ברזל בסצנה הימתיכונית כמו בזמר הישראלי בכללותו – השירים "איני יכול" ו"אשליות" הם הדוגמה החיה לכך.
ניסים שעזב את הארץ לאחר אותו מפגש מיותר ועשה חייל מעבר לים בפריז ובארצות הנכר חזר בעת האחרונה לארץ ומקיים הופעות או מתארח לצידם של אמנים רבים, צעירים או בני גילו.
כך היה ביום שלישי האחרון כאשר רמי דנוך וצלילי העוד ארחו את ניסים סרוסי במופע לילי במועדון האזור התל אביבי, כאמור אליצור ודורון ראובני היו במקום בזמן הנכון כדי להביא לגולשי האתר את הצלילים והמראות.
וידאו
