פנטום האופרה – המחזמר הכי מושקע
המופע הראשון לקהל הרחב של המחזמר "פנטום האופרה" הוצג אמש מעל בימת משכן אמנויות הבמה – בית האופרה הישראלית בתל אביב בפני אולם מלא, סולד אאוט. יובל אראל נכח וחזר עם הדיווח.
גדול, אדיר, עשיר, מרתק, צבעוני, מושקע, הייתי יכול להוסיף עוד כמה מילים נרדפות לסופרלטיבים אודות הצגת המחזמר המביא את סיפורה של הרוח השרויה בבית האופרה העתיק בפריז, כפי שכתב את הסיפור הזה לפני מאה ועשר שנים בדיוק הסופר הצרפתי גסטון לרו, ספר מתח שהפך כנושא לשורה לא מבוטלת של במאי קולנוע אשר התמודדו, חלקם בהצלחה יתרה וחלקם פחות עם הפיכתו לסרט, עד שבשנת 1986 המחזאי הגאון אנדרו לויד וובר הפך את הסיפור הישן למחזמר שכבש את במות ברודווי ובהמשך את כל העולם.
לויד וובר הפך את הסיפור ליצירה מעולה, עם מוזיקה שחוברה והולחנה במיוחד לטקסטים המתבססים על הסיפור המקורי שקורם מסגרת הזו עור וגידים בשר ודם תלבושות ותפאורה מעל הבמה לשתי מערכות המתפרשות על יותר משעתיים.
ההצלחה של לויד וובר עם המחזמר הפכה אותו לאחד ממחזות הזמר הכי נחשבים בעולם וכאמור אמש הוא נחת על מאות משתתפיו, בין אם על הבמה, מתחתיה ומאחוריה בשלל תפקידים החל מרקדניות, זמרי וזמרות אופרה, שחקנים, נגני תזמורת ואנשי מנהלה האחראים לכל פרט ופרט בהפקה האדירה הזו, באולם הכי מתאים לו בתל אביב – כי היכן אפשר להציג מחזמר אודות אופרה אם לא בבית האופרה עצמו?!!
בלי לגעת בהצלחה המסחרית העכשווית כאן בארץ שהוביל המפיק הישראלי משה יוסף, שכבר הצהיר על הוספת עוד שבוע הופעות בחודש הבא, אני יכול לציין בוודאות שאמש לא נותר מושב אחד פנוי באולם המכיל כאלף ושש מאות מושבים בבית האופרה. אמנם אנחנו דנים בהפקה יוקרתית המגיעה מעבר לים אבל בישראל ובמיוחד בתל אביב טעונת עבודות הכביש מחד והפגנות על כל שטות מאידך המופע החל באיחור סמלי של רבע שעה בלבד מהשעה הנקובה – 20:00.
אינני מוצא מקום לחזור ולספר בפרוטרוט את סיפורו של המחזמר, התוכן והעלילה, הן מתוך ההנחה שהיא מוכרת לקהל הרחב והן משום שזה עניין מיותר. אוכל לציין ולנסות לצמצם את דיווח ההתרשמות לכך שכמי שהתנסה בלא מעט הופעות, מחזות זמר, מקומיים ומיובאים, אמש זו הייתה ההפקה הכי עשירה, צבעונית ומרתקת שחוויתי, קאסט מנוסה ומצויין, תזמון ותפעול חלק כשמן שאפילו עובדת היותה של הבמה קטנה עבור הפקה שכזו כמעט ולא פגעה בפלואו של המופע.
חברו כל זאת לקהל שנהנה מכל רגע ורגע, הן בשיאים של העלילה וגם ברגעים הפחות מרתקים שהרי העלילה ארוכה ודי סבוכה בעצם. וקיבלתם חוויה מרתקת שתורגמה בסוף המופע למחיאות כפיים ממושכות ובלתי נגמרות.
בסך הכל ניתן לומר כי זו אופרציה הפקתית שראוי להניח יד על כרטיסים לאחת מהצגותיה, הזדמנות פז לחוות את המחזמר כאן ולא מעבר לים, תלכו!!
הצצה שהכינותי מהחזרה הגנרלית
