יום שישי, מאי 22, 2026

חיים שלי – אינתה עומרי- המחזה והשירים

כפיים – דיקלה כשחקנית אופי

לפני הכל כדאי לנצל את הפסקה הראשונה כדי לחלק מחמאות, הזמרת והפזמונאית דיקלה הציגה אמש במהלך הפרמיירה של המחזה אודות חייה של הזמרת אום כולת'ום כשרון משחק מצויין, דיקלה נכנסה אל תוך הדמות שהיא שונה במאה ושמונים מעלות מדמותה הבימתית התוססת והשמחה כשהיא מגלמת באופן מצויין את הדמות ששורטטה בידיו של גדי צדקה – אישה לא קלה, עקשנית, די מרירה, אגואיסטית ובכלל דמות שעומדת ברומו של עולם ולא ממש דופקת חשבון לסובב אותה.

דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל

אינתא עומרי

שמה של אום כולת'ום הוא הסמל לזמר הקלאסי המצרי בעולם הערבי כולו וברחבי הגלובוס בכלל, גם בישראל כששמה נאמר הוא הופך לסמל ונושא הערצה, זמרות רבות ואף זמרים מתייחסים אל שיא יצירתה – הביצוע של השיר האלמותי "אינתא עומרי" או בתרגומו לעברית – חיים שלי בחרדת קודש והוא כבר מזמן הפך לנכס צאן ברזל בכל חגיגה מוזיקלית הצבועה בצבעי המזרח התיכון המכבדת את עצמה.

אפשר לנקוב בשמותיהן של זמרות רבות הן מהמגזר הערבי בארץ והן יהודיות כשרות שביצועו של השיר הוא עבורם אקט חובה וסוג של הגדרה עצמית.

ואכן סיפור חייה של אום כולת'ום, אשר נולדה בפאטמה איבראהים אל בלתאגי לפני כמאה ושלושים שנה בקירוב והייתה בלשון המעטה אחת השונאות של העם היהודי וארצו שזה עתה קמה הוא אחד הסיפורים המעניינים והמרתקים.

מי שבילדותה הולבשה בבגדי בן וזהותה הנשית הוסתרה על מנת שתוכל לשיר מקאמות במסגד המוסלמי בסיועו של אביה שהבחין בכשרונה, לימים הפכה לזמרת מצליחה ששירתה ושיריה נשאו בפי קול.

עיצוב דמותה

בסיפור המחזה כפי שנכתב בידיו של גדי צדקה מנהל התיאטרון העברי ובבימויו נשזר סיפור חייה של אום כולת'ום המגולמת על ידי הזמרת, הפזמונאית והמלחינה דיקלה, ניתן דגש לשתי נקודות בזהותה, הראשונה כאישה עקשנית ופמיניסטית קודם זמנה, והשנייה כשונאת ישראל באופן אקטיבי. הפמיניסטיות של הדמות מוחצנת במיוחד לאור האווירה הכללית במצרים המוסלמית שרוב נתיניה באותם ימים היו פלאחים פשוטים והשנאה לישראל מודגשת כחוט מוליך בעלילה הנתמכת על קו ההיסטוריה של אותה תקופה.

הבחירה בזמרת דיקלה לגלם את דמותה של הזמרת מתגלית כהחלטה מצויינת, דיקלה שגדלה בבית בו שיריה של אום כולת'ום היו חלק מדרך החיים, הובילה לפני כעשרים שנה מופע מוזיקלי בשם "יא ג'מיל" בליווי של רקדנית הבטן אורית מפציר, במהלכו בצעה שורה של להיטי זהב המוכרים בפיהם של אום כולתום, פריד אלאטרש ועבד אל-חלים חאפז, שירים שהיא משתדלת לשלב מעת לעת בהופעותיה באופן כללי. על יכולותיה של דיקלה כשחקנית כבר הכברתי בפתיח…

ואלו תולדות המהפכה

סיפור המחזה מתחיל בסילוקו של פטרונה בתחילת הדרך, המלך המצרי פארוק הראשון בתחילת שנות החמישים בידי מהפיכת "הקצינים החופשיים" בראשותו של גמאל עבד אל נאצר, המגולם במחזה בידי השחקן ח'ליפה נאטור, שהפך לנשיא מצרים ולצידו אנואר סאדאת, המגולם על ידי השחקן יניב קלדרון, וקצינים נוספים, הדורשים שאת נאמנותה למלך המודח תסב הזמרת לטובת המהפכה והשלטון החדש במגמה לרתום את הציבור הרחב לנאמנות, חששותיה ועקשנותה של אום כולת'ום אל מול ההנהגה החדשה והעולם החדש מתפוררות אט אט כשאת מקומן תופסת השנאה הגלויה ליהודים ולמדינתם הצעירה שהוקמה תוך מלחמה קשה עם מדינות ערב ובראשון מצריים.

השנאה מקבלת תהודה ממשית במהלך המחזה כאשר כולת'ום הנרתמת למאבק מלגלגלת על היהודים שהגיעו לצפות בהופעותיה בצרפת במהלך מסע הופעות ברחבי העולם שמטרתו הייתה איסוף כסף לסיוע במאבק המצרי כנגד ישראל, היא אומרת שאותם יהודים שתרמו בנדיבות ליבם כנגד בני עמם..

חלק לא מבוטל מסיפור המחזה עוקב למעשה אחר התפתחותו של ג'מאל עבד אל נאצר כשליט החדש המבקש לשקם את המדינה משלטון מלוכני לשלטון נשיאותי תוך הבטחות רבות לחיים טובים ורווחה לעם, הדגש במבט על דמותו מותיר מעין דוק ערפילי על דמותה של גיבורת המחזה…

דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל

חיים שלי, אתה חיי

השיר נשוא המחזה, אינתה עומרי, שכתב המשורר אחמד שפיק כאמל והלחין מוחמד עבד אל-והאב, שגרסתו המקורית אורכה למעלה משעה, ובגרסתו באלבום היא כרבע שעה, בוצע רק פעם אחת ובמתכונת המאוד קצרה שלו במהלך המחזה, ציפיתי ליותר התרגשות, אך זו הייתה חסרה לי, אין זו הפעם הראשונה שאני רואה ושומע את דיקלה מבצעת את השיר ובכל פעם היה זה מבוע של רגשות מתפרצים עם המון תשוקה, אהבה והתעלות של חגיגה, הפעם הביצוע היה לכוד בתוך מסגרת המחזה שדי נעל את אותן רגשות מתפרצים לתוך התסריט ההדוק.

מכל מקום מדובר במחזה היסטורי שלאורכו משתלבות זו בזו השפה העברית והשפה הערבית בביטוים של היום יום והגינונים שלעתים לוקחים את הצופה לחוויות של פעם בעת הצפייה בסרט הערבי התורן בלילות שישי מול המרקע של הטלוויזיה הישראלית, בו עולות באוב אל מול עינינו דמויות שחיו כאן לפני שנים רבות ולהן חלק לא מבוטל בעיצוב ההיסטוריה של מדינת ישראל למרות שהן בעצם האויב, לגבי אום כולת'ום ניתן לאמר כי מוזיקה, תרבות ושירה הן חוצי גבולות ולראייה הפופולאריות של הדמות ושל שיריה בקרבנו.

המחזה "חיים שלי" יעלה בתאריכים 9 ו- 10 באוגוסט מעל בימת תיאטרון הצפון ובספטמבר יצפה על במות רשת מועדוני friends מבית ההסתדרות.

הכי חדשים

ארבעים שנה בלב

יש אלבומים שהופכים עם השנים לחלק מהזיכרון הקולקטיבי. האשה שאיתי הוא אחד מהם. ארבעים שנה אחרי שיצא...

אורי כלטוב – לא רוצה לאהוב אותי

יש שירים שתופסים את הלב כבר מההאזנה הראשונה. "לא רוצה לאהוב אותי" של אורי כלטוב עושה בדיוק...

קורדרוי – אתה כבר לא המלך

יש משהו נדיר בקורדרוי. לא עוד זמר עם נגני ליווי ולא עוד פרויקט אולפני נוצץ. זו להקה...

אביב גפן מקדים את נשף הרוק לתאריך 17 ביוני

לפני זמן קצר הודיע הזמר והיוצר אביב גפן על הזזת מועד נשף הרוק המתוכנן ליום קודם, הנה...

שירים שחוזרים לעצמם

לפעמים שיר לא מסיים את חייו ברגע שיצא לעולם. הזמן משנה אותו. המציאות צורבת בו שכבות חדשות....

מטרוז ממיס את הגבולות

לא עוד קונצרט תזמורת ירושלים מזרח ומערב כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת לפרק חומות מוזיקליות. ב"יהלום" הראשון תום...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

הלילה הכי רועש בעיר חוזר לקריית המלאכה עם עשרות הופעות חיות

פסטיבל הלילה האלטרנטיבי חוזר לקריית המלאכה והפעם הוא מגיע בגדול. עיריית תל אביב יפו מחברת בין "תרבות...

היכונו לפסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים ה-12

פסטיבל הג'אז הירושלמי חוזר למוזיאון ישראל פסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים חוזר בקיץ לשלושה לילות של מוזיקה וחופש. המהדורה...

פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר ומחבר בין צליל לקו

שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, קומיקס ואנימציה בסינמטק הרצליה פסטיבל אנימיקס מוזיקה חוזר לסיבוב שני ומביא חיבור מסקרן...

דוקאביב 2026 חוזר לתל אביב עם מבט חד על המציאות

פסטיבל דוקאביב חוזר לעיר עם נוכחות שמסרבת להתעלם מהמציאות. זו השנה ה-28 שבה הקולנוע התיעודי מתכנס למפגש...

ברי סחרוף מוביל את “מִדְבָּרִי” – לילה אלקטרוני תחת שמי המדבר

מִדְבָּרִי - כשהמדבר פוגש את הצליל יש לילות שמתחילים במוזיקה ונגמרים בחוויה. מִדְבָּרִי מכוון בדיוק לשם. ביום חמישי...

יום חנויות התקליטים 2026 יצויין בישראל

יום חנויות התקליטים 2026 - כשהוויניל חוזר לחיים גם בישראל בשבת הקרובה, 18 באפריל 2026, יצוין ברחבי העולם...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא