שבת, יולי 25, 2026

חיים שלי – אינתה עומרי- המחזה והשירים

כפיים – דיקלה כשחקנית אופי

לפני הכל כדאי לנצל את הפסקה הראשונה כדי לחלק מחמאות, הזמרת והפזמונאית דיקלה הציגה אמש במהלך הפרמיירה של המחזה אודות חייה של הזמרת אום כולת'ום כשרון משחק מצויין, דיקלה נכנסה אל תוך הדמות שהיא שונה במאה ושמונים מעלות מדמותה הבימתית התוססת והשמחה כשהיא מגלמת באופן מצויין את הדמות ששורטטה בידיו של גדי צדקה – אישה לא קלה, עקשנית, די מרירה, אגואיסטית ובכלל דמות שעומדת ברומו של עולם ולא ממש דופקת חשבון לסובב אותה.

דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל

אינתא עומרי

שמה של אום כולת'ום הוא הסמל לזמר הקלאסי המצרי בעולם הערבי כולו וברחבי הגלובוס בכלל, גם בישראל כששמה נאמר הוא הופך לסמל ונושא הערצה, זמרות רבות ואף זמרים מתייחסים אל שיא יצירתה – הביצוע של השיר האלמותי "אינתא עומרי" או בתרגומו לעברית – חיים שלי בחרדת קודש והוא כבר מזמן הפך לנכס צאן ברזל בכל חגיגה מוזיקלית הצבועה בצבעי המזרח התיכון המכבדת את עצמה.

אפשר לנקוב בשמותיהן של זמרות רבות הן מהמגזר הערבי בארץ והן יהודיות כשרות שביצועו של השיר הוא עבורם אקט חובה וסוג של הגדרה עצמית.

ואכן סיפור חייה של אום כולת'ום, אשר נולדה בפאטמה איבראהים אל בלתאגי לפני כמאה ושלושים שנה בקירוב והייתה בלשון המעטה אחת השונאות של העם היהודי וארצו שזה עתה קמה הוא אחד הסיפורים המעניינים והמרתקים.

מי שבילדותה הולבשה בבגדי בן וזהותה הנשית הוסתרה על מנת שתוכל לשיר מקאמות במסגד המוסלמי בסיועו של אביה שהבחין בכשרונה, לימים הפכה לזמרת מצליחה ששירתה ושיריה נשאו בפי קול.

עיצוב דמותה

בסיפור המחזה כפי שנכתב בידיו של גדי צדקה מנהל התיאטרון העברי ובבימויו נשזר סיפור חייה של אום כולת'ום המגולמת על ידי הזמרת, הפזמונאית והמלחינה דיקלה, ניתן דגש לשתי נקודות בזהותה, הראשונה כאישה עקשנית ופמיניסטית קודם זמנה, והשנייה כשונאת ישראל באופן אקטיבי. הפמיניסטיות של הדמות מוחצנת במיוחד לאור האווירה הכללית במצרים המוסלמית שרוב נתיניה באותם ימים היו פלאחים פשוטים והשנאה לישראל מודגשת כחוט מוליך בעלילה הנתמכת על קו ההיסטוריה של אותה תקופה.

הבחירה בזמרת דיקלה לגלם את דמותה של הזמרת מתגלית כהחלטה מצויינת, דיקלה שגדלה בבית בו שיריה של אום כולת'ום היו חלק מדרך החיים, הובילה לפני כעשרים שנה מופע מוזיקלי בשם "יא ג'מיל" בליווי של רקדנית הבטן אורית מפציר, במהלכו בצעה שורה של להיטי זהב המוכרים בפיהם של אום כולתום, פריד אלאטרש ועבד אל-חלים חאפז, שירים שהיא משתדלת לשלב מעת לעת בהופעותיה באופן כללי. על יכולותיה של דיקלה כשחקנית כבר הכברתי בפתיח…

ואלו תולדות המהפכה

סיפור המחזה מתחיל בסילוקו של פטרונה בתחילת הדרך, המלך המצרי פארוק הראשון בתחילת שנות החמישים בידי מהפיכת "הקצינים החופשיים" בראשותו של גמאל עבד אל נאצר, המגולם במחזה בידי השחקן ח'ליפה נאטור, שהפך לנשיא מצרים ולצידו אנואר סאדאת, המגולם על ידי השחקן יניב קלדרון, וקצינים נוספים, הדורשים שאת נאמנותה למלך המודח תסב הזמרת לטובת המהפכה והשלטון החדש במגמה לרתום את הציבור הרחב לנאמנות, חששותיה ועקשנותה של אום כולת'ום אל מול ההנהגה החדשה והעולם החדש מתפוררות אט אט כשאת מקומן תופסת השנאה הגלויה ליהודים ולמדינתם הצעירה שהוקמה תוך מלחמה קשה עם מדינות ערב ובראשון מצריים.

השנאה מקבלת תהודה ממשית במהלך המחזה כאשר כולת'ום הנרתמת למאבק מלגלגלת על היהודים שהגיעו לצפות בהופעותיה בצרפת במהלך מסע הופעות ברחבי העולם שמטרתו הייתה איסוף כסף לסיוע במאבק המצרי כנגד ישראל, היא אומרת שאותם יהודים שתרמו בנדיבות ליבם כנגד בני עמם..

חלק לא מבוטל מסיפור המחזה עוקב למעשה אחר התפתחותו של ג'מאל עבד אל נאצר כשליט החדש המבקש לשקם את המדינה משלטון מלוכני לשלטון נשיאותי תוך הבטחות רבות לחיים טובים ורווחה לעם, הדגש במבט על דמותו מותיר מעין דוק ערפילי על דמותה של גיבורת המחזה…

דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה - חיים שלי - אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל
דיקלה במחזה – חיים שלי – אינתא עומרי, התאטרון העברי. צילום יובל אראל

חיים שלי, אתה חיי

השיר נשוא המחזה, אינתה עומרי, שכתב המשורר אחמד שפיק כאמל והלחין מוחמד עבד אל-והאב, שגרסתו המקורית אורכה למעלה משעה, ובגרסתו באלבום היא כרבע שעה, בוצע רק פעם אחת ובמתכונת המאוד קצרה שלו במהלך המחזה, ציפיתי ליותר התרגשות, אך זו הייתה חסרה לי, אין זו הפעם הראשונה שאני רואה ושומע את דיקלה מבצעת את השיר ובכל פעם היה זה מבוע של רגשות מתפרצים עם המון תשוקה, אהבה והתעלות של חגיגה, הפעם הביצוע היה לכוד בתוך מסגרת המחזה שדי נעל את אותן רגשות מתפרצים לתוך התסריט ההדוק.

מכל מקום מדובר במחזה היסטורי שלאורכו משתלבות זו בזו השפה העברית והשפה הערבית בביטוים של היום יום והגינונים שלעתים לוקחים את הצופה לחוויות של פעם בעת הצפייה בסרט הערבי התורן בלילות שישי מול המרקע של הטלוויזיה הישראלית, בו עולות באוב אל מול עינינו דמויות שחיו כאן לפני שנים רבות ולהן חלק לא מבוטל בעיצוב ההיסטוריה של מדינת ישראל למרות שהן בעצם האויב, לגבי אום כולת'ום ניתן לאמר כי מוזיקה, תרבות ושירה הן חוצי גבולות ולראייה הפופולאריות של הדמות ושל שיריה בקרבנו.

המחזה "חיים שלי" יעלה בתאריכים 9 ו- 10 באוגוסט מעל בימת תיאטרון הצפון ובספטמבר יצפה על במות רשת מועדוני friends מבית ההסתדרות.

הכי חדשים

להתראות ותודה על הקרמשניט: פרידה משפחתית עם עוגה, ביטלס וחשבונות פתוחים

יש משפחות שמכינות כיבוד לקראת ביקור הילדים. משפחתם של איזי ותיקי מכינה כיבוד לקראת השבעה שלה עצמה....

מועדון Uptown נפתח במחווה לדן תורן

אמש חנכה קבוצת toMix את מועדון אפטאון בפארק עתידים בתל אביב. הקבוצה מבקשת להקים בית חדש למוזיקה,...

עמליה סמול – Something New

יש אלבומים שמכריזים מיד על כוונותיהם ומבקשים לכבוש את האוזן. Something New מעדיף להתקרב בשקט ולהכניס מעט...

פסטיבל פליציה בלומנטל חוזר

העולם איבד בשנים האחרונות את תחושת הקביעות. עכשיו גם המוזיקה מבקשת לדמיין את עצמה מחדש. המצב הביטחוני...

החיים על פי שייקספיר מגיעים אל הפילהרמונית

שייקספיר כתב על בני אדם, לכן יצירתו מסרבת להישאר בארון הספרים. בקרוב היא תצא משם ותתיישב לצד...

גן יעקב מתעורר עם האחים דסקל ומוזיקה לצמחים

במאה שעברה היווה גן יעקב מקום מפגש ומפלט לזוגות צעירים שחיפשו רגע של רומנטיקה ושחרור הורמונים, מאז...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

החיים על פי שייקספיר מגיעים אל הפילהרמונית

שייקספיר כתב על בני אדם, לכן יצירתו מסרבת להישאר בארון הספרים. בקרוב היא תצא משם ותתיישב לצד...

אנימיקס 2026 ייפתח עם רבקה מיכאלי ויסתיים במופע של דני בסן

פסטיבל אנימיקס חוזר לסינמטק תל אביב עם תוכנית עשירה של אנימציה, קומיקס, קריקטורה ומופעי מוזיקה. בין אירועי הדגל בולטים מופע הפתיחה עם רבקה מיכאלי ופרויקט הנעילה של דני בסן, לצד אורחים בינלאומיים, תחרויות, מחוות ותערוכות. פסטיבל אנימיקס, הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, יתקיים בין 4 ל 8 באוגוסט בסינמטק תל אביב. הפסטיבל מציין השנה את […]

אנגלברט האמפרדינק חוזר לישראל לסיבוב הפרידה העולמי

יש אמנים שהקול שלהם אינו מתיישן. אנגלברט האמפרדינק נמנה עמם. הזמר הבריטי, שחוגג השנה 90, ישוב לישראל...

פסטיבל חדש נולד בירושלים: תצריף מחבר בין מוזיקה, תרבות וסיפורים

יש פסטיבלים שמסתפקים בלוח הופעות נוצץ. יש כאלה שמנסים לספר סיפור. תצריף שייך לסוג השני. כבר במהדורתו...

יחידת התרבות "דבק" יוצאת לדרך חדשה

היחידה העירונית דבק פותחת פרק חדש בפעילותה. אחרי כארבע שנות עשייה בתל אביב יפו, היא יוצאת לראשונה...

פסטיבל יפוג'אז 2026 מצדיע לביטלס

ש מעט להקות שהשפיעו על הג'אז כפי שהשפיעו הביטלס. עשרות מוזיקאים אימצו במשך השנים את שיריהם. הם...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא