בסמטה של אלישע

אלישע בנאי וארבעים השודדים חוגגים את השקת אלבומם השלישי – סמטת לאן, יום שלישי, 04.06.2019, מועדון בארבי תל אביב, אורח – גלעד כהנא. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, מצלמה שניה קרינה סווצ'נקוב.

אלישע בנאי בבארבי, סמטת לאן. צילום יובל אראל

אלישע בנאי בבארבי, סמטת לאן. צילום יובל אראל

שלושה דברים מייחדים את אלישע מבחינתי – הנוכחות הבימתית, חתימת הקול הייחודית והטקסטים בשיריו, סדרו את השלושה לפי ראות עיניכם ואוזניכם, איך מה ולמה, אני מאמין שהתשובות נמצאות כאן בהמשך.

אלישע בנאי וגלעד כהנא, בארבי. צילום יובל אראל

אלישע בנאי וגלעד כהנא, בארבי. צילום יובל אראל

אמש חגג אלישע יחד עם חברי להקתו ארבעים השודדים, עומר ג'ו נווה בגיטרות, יהלי קורן בגיטרת בס ונועם גריידי על התופים, את השקתו של האלבום השלישי שמשחרר אלישע עם חברי הלהקה שמעת לעת מתחלפים עם השנים…

הנה כאן כמה מילים שרשמתי כאשר יצא אחד הסינגלים הטובים מהאלבום – "אתם יודעים מה אני אוהב באלישע בנאי? קודם כל את צבע הקול המיוחד והאופייני שלו שאי אפשר לטעות בו, שכל שורה שהוא ישיר תישמע איכותית אפילו אם זו תהיה רק רשימת מכולת או עמוד בספר הטלפונים, באמונה. דבר נוסף שאני אוהב אצל הילד האדמוני והמקועקע הזה, זו העוצמה האמנותית שניתזת ממנו בכל צעד ושעל, אלישע הוא אמן ומוזיקאי אמיתי, לא רק בזכות האבא והמשפחה הגדולה, השבט של הבנאים, אלא ובמיוחד בזכות עצמו, יוצר שלא נח לרגע, אפילו בפסקי הזמן שלו הוא פוסע בפרויקטי צד כאלו ואחרים"

ובכלל על האלבום החדש – סמטת לאן – כתבתי ביום לידתו את המילים הבאות – "אמשיך עם יוצר מוכר נוסף, אף הוא לא פחות איכותי אך יחד עם זאת שונה במהותו העמוסה בפזיזות ויסודות של רוקנ'רול תזזיתי אמיתי כמצע לשטיחי מילים שנארגו בטוב טעם ושכל, אני מדבר כעת על אלישע בנאי, סוג של זן נדיר, תל אביבי מלידה שאלנבי, המלך ג'ורג', שדרות רוטשילד וליבה של העיר העברית הראשונה צרובים בתוך תוכו מגיל צעיר מאוד, שמשחרר כעת אלבום חדש עם הרכבו "ארבעים השודדים" הכולל תשעה שירים שאלישע כתב והלחין בעבודה משותפת עם עומר ג'ו נווה ובייעוץ לשוני של עמיר לב, שירים שמילותיהם מגיעות מתוך הלב ומתוך האני והעצמי כשהוא פונה למאזינים ובכאילו מנהל מולם שיחה של דובר ומאזינים, "לשפוך את הלב", בתוכו של האלבום חבוי דואט מצויין עם גידי גוב – "גיבורה", לדידי זהו אחד החיבורים החשובים באלבום הקרוי בשם "סמטת לאן" על שם צמד הסמטאות האחיות נושאות השם הזה המצויות בליבה של לב תל אביב בין שינקין למלצ'ט ושמן מגיע מתוך יצירתו של הסופר היהודי מראשוני ההוויה העברית הציונית מרדכי זאב פיארברג כביטוי לבלבול וחוסר הוודאות בדרך המובילה על גבי הרעיון הציוני. שם בעצם החל הכל, אלישע החל את חייו באותה סמטת לאן בבית הוריו. סוג של נגיעה מרומזת בשורשים. אבל עזבו הכל, למה ומדוע אני צריך לשבור את האונות של מוחי בניסיון לתאר לכם ועבורכם מה מתחולל באלבום הזה כשאני פשוט יכול לצטט את הציטוט שלי שמצאתי הבוקר בקומוניקט שקופל לו בינות עטיפת האלבום – "אתם יודעים מה אני אוהב באלישע בנאי? קודם כל את צבע הקול המיוחד והאופייני שלו שאי אפשר לטעות בו, שכל שורה שהוא ישיר תישמע איכותית אפילו אם זו תהיה רק רשימת מכולת או עמוד בספר הטלפונים, באמונה." הבלוג של יובל אראל."

אלישע בנאי, בארבי. צילום קרינה סווצ'נקוב

אלישע בנאי, בארבי. צילום קרינה סווצ'נקוב

אז אמש סמטת לאן נמתחה לה מדלפק הקופה ועד דלת הברזל של מועדון בארבי, שעה לפני תחילת המופע כבר המתה הסמטה מעשרות, מאות חברים, מעריצים, בני משפחה, שותפים לדרך והעשייה המוזיקלית, בנימה מקומית אפשר אפילו לומר שהיו שם מה שקרוי סלבס, מהזן האמנותי, אורלי זילברשץ, יובל בנאי, שלומי ברכה, מה שקרוי המשפחה הכי קרובה, האחיות, החברים עוד מהתיכון, תל אביביות טיפוסית של המאה העשרים ואחת המתמזגת עם המאה העשרים שהייתה כאן לפניה.

אלישע בנאי, בארבי. צילום קרינה סווצ'נקוב

אלישע בנאי, בארבי. צילום קרינה סווצ'נקוב

בשעה עשר בול ההצגה מתחילה, כאשר אלישע והשודדים כבר על הבמה הגדולה פותחים עם השיר "הכל נשרף" מתוך אלבום הבכורה שלהם, מכניסים את הקהל לקצב ולאווירה רק כדי להגיש להם את השירים "לישון" ו"לב רעב" מתוך האלבום החדש שלכבודו התכנסנו. זהו הילוך רביעי בתוך שלושה שירים ואנחנו עמוק עמוק בתוך המופע, הקהל באולם חי את הבמה ואת השירים, אני לוקח שלוש גיחות אל הבמה תוך כדי המופע כדי לתפוס כמה פריימים טובים של הזדמנויות חד פעמיות וקולט בזוית העין את הבחורים והבחורות הצעירים מצטרפים לשירים, למילים, כבר אמרתי בפתיחה שטקסטים זה אחד משלושת הדברים החזקים אצל אלישע, אז כזה, הוא יוצר מסרים ונרטיבים שלא מביישים אף כותב, החיים עצמם…

אלישע, שודד. צילום יובל אראל

אלישע, שודד. צילום יובל אראל

אנחנו כבר באמצע המופע, זמן האירוח, האורח הערב הוא גלעד כהנא, איש חזק ביותר בטקסטים, אני בתוך תוכי מעביר מחשבה קלילה, הי, אבל למה גידי לא בא? גיבורה וזה..מה יש, היה מטריח את עצמו לכאן, הוא בכלל היה פעם בבארבי? היה מבקש מבזק שיטיסו אותו למועדון…אבל גלעד הוא בסדר גמור, הוא מתארח בשני טראקים, הראשון מעין וריאציה על השיר של ג'ירפות "מוזס", הסיפור הנוראי על הסוס שמעד והפך את עגלתו של האלטע זאכען עם כל הרכוש והעגלון שמבקש להצליף בו עד הפזמון שהבן מבקש "אבא בקשה, אל תכה את מוזס" נרטיב נוראי, גלעד ואלישע לוקחים אותו ויוצקים בו רוקנ'רול רפטטיבי שמנטרל או לחילופין מעצים את הנוראיות שבסיפור, אין ספק שחיבור עם כהנא הוא יציאה למשחק של מילים…

אלישע בנאי וארבעים השודדים. צילום קרינה סווצ'נקוב

אלישע בנאי וארבעים השודדים. צילום קרינה סווצ'נקוב

אחרי שגלעד עוזב את הקהל אלישע לוקח את המסע קדימה לסיבוב בין שלושת אלבומיו ששיריהם משתלבים בליין אפ, קצת מכל אחד, אפילו "גיבורה" החדש והמצליח כאן, חבל שגידי לא, אמרתי את זה, הנה כבר חצי לחצות, זמן ההדרן, סוגרים את הערב הזה עם ברצלונה וסן דייגו לא לפני שאומרים תודה לכולם, ובמיוחד לקהל עצמו כי אין אמן ללא קהל, אין משורר ללא קוראים ואין רוקר ללא רקדנים, אנחנו יוצאים מסמטת לאן לא לפני שהספקנו להחליף מילה ויותר עם חברים, גם יובל ב. שחגג בעצמו מופע חדש לפני מספר ימים…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום קרינה סווצ'נקוב.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל.

וידאו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s