דיווח מהשטח

זכרונות הילדות של גל דוידסון

גל דוידסון ולהקתו Electric Zoo  משיקים אלבום חדש – Childhood Memories במופע שהתקיים במועדון בארבי בתאריך 28.5.19, כפיר ריפשטוס, כתבנו לענייני פסיכדליה וגיטרות מחוספסות הגיע כדי לחוות ולחזור עם הקולות והתובנות, אותן הוא מגדיר בקצרה "(קצת) פחות פסיכדלי, (והרבה) יותר פרוגרסיבי".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מה, כבר אלבום חדש ?! רק לפני פחות מחצי שנה  Electric Zoo השיקו אלבום חדש בבארבי ! אז איך הם הספיקו תוך 4 חודשים להקליט ולהוציא אלבום חדש (שבצורתו הפיסית שעדיין לא הייתה זמינה לקנייה בעת המכירה אבל האלבום הפיזי אמור להיות תקליט 10 אינץ כפול שיהיה זמין למכירה ביולי) ? כנראה שכבר בהופעה הקודמת הם היו בשלבי גיבוש של האלבום החדש, ואכן זכרתי שהיצירה "Friends" מהאלבום החדש כבר בוצעה בהשקה של האלבום הקודם.

שמעתי את האלבום החדש "Childhood Memories" ב-Bandcamp של הלהקה כמה ימים לפני ההופעה ומה שעלה לי לראש הוא שהמשקל המוזיקלי עבר יותר לצד של בלדות רוק מורכבות ונינוחות, סוג של התרפקות על נעורים, עבר וזכרונות תמימים יותר כמו שמרמזת תמונת השער של האלבום שבה רואים את הלהקה יושבת נינוחה על גדת נהר במקום פסטורלי ורגוע. השיר הפותח, Fair To Say עוסק בשיכור שמכור לטיפה המרה. Pleasure מדבר על נערה שמחפשת ריגושים אבל מוצאת עצמה מנוצלת כשהיא מבינה שהיא מקבלת רק אכזבות ולב שבור. Shelf Song זה קטע אינסטרומנטלי נחמד שבתחילתו שומעים את האוירה החבר'מנית שהייתה באולפן כשהקליטו את האלבום ("רק אל תבוא לי לבכות אחרי שתצא לך העין בגלל שאתה משחק עם…"). Friends בוחן את מושג החברות מנקודת מבט של החבר הנטוש שזה שהיה החבר הטוב שלו עזב אותו למקום אחר. Lost In The Heartbeat מייצג את הרומנטיקה שלא קיימת ב-Friends הפעם מנקודת המבט של החבר שמתעניין מה מציק ומפריע לחברה שלו. Gypsies of the Band הוא עוד קטע אינסטרומנטלי שנותן לגל דוידסון את האפשרות להתפרע על הגיטרה בתוך אפקט הפאז שהוא עובד איתו. אחרי שמתרגלים לשינוי מקצבים ומעברים בשירים אחרים של ההרכב, קצת חסר לי פה איזה שינוי למעבר אחר בתוך השיר הזה, למרות שהאורגן נותן טאץ ספייסי יפה.The Weight Of The Load  שאותו שר רון אפרתי הבאסיסט של ההרכב הולך בדרך כל לב שבור מאהבה שהבלוז הבריטי המקורי של שנות השישים כל כך הצטיין בו תמיד. חוץ מהשירה המעולה, גם הקלידים של תומר צוק וגיטרת הפאז "המייללת" של דוידסון מקבלים ציון לשבח. The Sad Major היא בלדה אקוסטית אינסטרומנטלית חביבה. Childhood Memories שסוגר את האלבום מדבר על התשוקה לחזור לתקופה התמימה והצעירה אחרי שהדובר בשיר מודה שהוא סטה מדרך הישר עד כדי כך שהוא מרגיש זר בביתו שלו, למרות שהוא לא לוקח אחריות מלאה ומחפש לזרוק את האשמה על אנשים אחרים. ביצוע מרשים של דוידסון בשירה ושל כל הלהקה בנגינה. סה"כ אלבום משובח שהוא Laid Back, אישי ומתרפק על העבר. אז זה היה שלב האזנה לאלבום החדש, שהוא עוד שלב באבולוציה של ההרכב כשהכיוון הוא בלדות רוק שהן יותר מורכבות במבנה, אבל תמיד נוגעות בלב. נשמע שהמטרה באלבום היא פחות ווליום ויותר דגש ומיקוד על ההלחנה והשירה, שזה בהחלט משהו חיובי שמראה על התפתחות מוזיקלית של ההרכב. החבר'ה לא דורכים במקום.

ואיך הייתה הופעת ההשקה, תשאלו ? ובכן, בתור אחד שראה לא מעט הופעות של ההרכב, אפשר לספר שהופעת ההשקה עצמה הייתה הכי טובה שיכולה להיות, כלומר כזו שמעלה את האלבום מעבר לגירסת הסטודיו למעלה ומעלה. הדגש, כמו האלבום היה פחות בכיוון הפסיכדלי שראיתי בהופעה הקודמת ויותר Laid Back אבל זה לא משהו שגרע מההופעה. שלא תבינו אותי לא נכון, היו פה שירים שהלהקה הפציצה כאילו אין מחר אבל לזכותם ייאמר שהם הפציצו חומרים שרמת ההלחנה והנגינה שלהם הייתה בשמיים, זו לא הייתה סתם הפצצה לשם הפצצה כמו שקורה בדר"כ אצל הרבה להקות פאנק. החבר'ה משופשפים ויודעים מה הם עושים כשהם מנגנים. תומר צוק הקלידן דפק אקסטרה סולואים יפים על הקלידים בשירים, הוא נותן את הטאצ' הפרוגרסיבי של השירים. רון אפרתי הראה שהוא לא רק באסיסט מעולה אלא גם זמר מוכשר (The Weight Of The Load) , דוידסון בצד השמאלי של הבמה דפק סולואים יפים על הגיטרה וניצח על כל ההרכב והמתופף איתי מנבר הפציץ כאילו אין מחר. וכשההרכב מרים באויר, אז הקהל (שמילא את המקום בנוכחות מכובדת תוך 2 דקות מרגע שההופעה החלה), מרגיש את זה. איתן דרבקין (מ-'Alma Madre, Cosmic Mothership Of Love & Vibrations ועוד) הצטרף ללהקה על הבמה לשני שירים על עוד קלידים אז בכלל נוצר סאונד של כפול של קלידים שקירב את ההופעה עוד יותר לכיוון של רוק מתקדם (פרוגרסיבי). נראה שההרכב הזה הולך ומתפתח לכיוון היותר פרוגרסיבי של הרוק, שזה בהחלט דבר טוב. החומרים החדשים של האלבום האחרון וזה שלפניו (שנזכיר יצא רק לפני 5 חודשים) הם כל כך טובים, שלדעתי על חלק מהחומרים הישנים יותר הם כבר יכלו לוותר בהופעה הזאת. אם כבר התקדמתם כל כך קדימה, אין טעם לחזור לאחור לחומרים כשעדיין חיפשתם את עצמכם. חייב לציין לחיוב את הסאונד המעולה שהיה באוויר להופעה הזאת, הסאונדמן עודד עשה פה עבודה מעולה. זהו, הופעה מעולה של הרכב מעולה, חפשו הופעות של גן החיות החשמלי הזה כשהם יופיעו ליד מקום מגוריכם כי ההופעה הזו הייתה, כמו שזה נראה, רק ההתחלה של הטור.

כמה קטעי וידאו מהמופע

תגים
הצג עוד

כפיר ריפשטוס

משפטן, עורך דין, מתמחה במוסיקה פסיכדלית ומחתרתית

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close