פס קול שבועי

סופשנה

זה הזמן בשנה שאמורים לסכם את הצלילים, לפחות על פי הלוח האזרחי. אולם הרוחות משתנות, הלם העתיד מכה בנו כבר עכשיו, הכללים משתנים עוד בטרם מספיקים להסתגל לקודמיהם. אם פעם הסיכום השנתי היה נחתם במצעד שירים כאלו או אחרים בתחנות הרדיו המרכזיות, אליהן היו שולחים המאזינים גלויות הצבעה בדואר ישראל, הרי שבעת האחרונה הכל ממוחשב, מדוגם, נסרק בידי תוכנות המלקטות ומנתחות באמצעות אלגוריתם ומגישות את התוצאות.

האמת, האלגוריתם הממוחשב הציג בימים אלו דמות מראה מאוד עצובה, אין הקבלה למציאות אין הקבלה לרוחות המנשבות, על פי התוצאות שאקו"ם פרסמה בימים אלו עולה כי מתוך עשרים השירים הכי מושמעים בתחנות הרדיו, בלי לקבל נתונים מפלטפורמות עכשוויות כיוטיוב, ספוטיפיי או דיזר שלטעמי משקלן כבד יותר כמדד לטעם קהל, רק שתי זמרות נמצאו במקומות הללו. רעיון שוויון ההזדמנויות בין המינים, לא ממש מהווה כלי משחק בתעשייה המוזיקלית. זאת למרות שחלק מכובד ביותר, אולי אפילו חצי, מהיוצרות והמבצעות בתעשיית המוזיקה הנן נשים. מדינת ישראל היא עזרת גברים ושהנשים ישארו מאחורי הווילון הצדדי.

בכלל, כבר בשנה שעברה עמדתי על אי הרלוונטיות של כל המרכיבים והמשתנים בקביעה מי הוא הראשון ומי בא אחריו, בבחינת הכללים משתנים ומהר.

אני סבור שהמושג "המסת גבולות" מתאים גם לנקודת הזמן הזו, בדיוק בחלקיק זמן שבין לוח השנה של 2018 ולוח השנה של 2019, אלו רק מספרים שנוח להשתמש בהם כדי לקבוע דברים, פגישות, אירועים, דד ליינים, אולם לא מעבר לכך, מפיק לקדש את הלוח והמושג שנה, זה טוב לאירועים מסורתיים, מוטי אמונה דתית ומורשתיים. לא מעבר לכך.

חשבתי לעצמי, האם הטיעונים שלי עומדים בפני עצמם? הלכתי ודפדפתי לאחור עד ינואר 2018 במדורי הקליפים ופס הקול השבועי כאן בבלוג, על מנת לספור ולמדוד כמה שירים ואלבומים המבוצעים בידי נשים מצאו את מקומם כאן באתר.

אלו התוצאות וגם השמות:

דניאלה לוגסי, סול צבי, ירונה כספי, עדי אולמנסקי (2), רונה קינן (2), פנינה רוזנבלום, נוי פדלון, דורון טלמון (ג'ין בורדו), עדן אלנה, נינט (2), ספיר סבן, שירן קרני (בינת אל פאנק), מירי מסיקה (2), בר אלגרנטי (2), אניה בוקשטיין, דניאל קריאף (2), נסרין קדרי (3), דנה אינטרנשיונל, רותם אור (2), אבבה דסה, רוני דלומי, אקו, שירי מימון (2), סיוון טלמור, עדי ביטי, דיקלה (2), אתל מגן, טל גבע עמיר (3), מארינה מקסימיליאן, מורן מזור, נטע ברזילי, שירה מרגלית (2), שירה גבריאלוב (2), שירן אברהם, דורין דנאי, טהונה נתנאלוב, שיר זוארץ (2), ציפורה אל רעי, נוי רוטנברג (2), שירה קיזלשטיין, מאיה איזקוביץ, הדר עצמוני מאירי, דניאל יפה, עדן בן זקן, נטלי פרץ, מיכל לוטן,  נופר מנטין, אפרת גוש, רויטל נחמני, מרב סימן טוב, רז שמואלי, קורל ביסמוט, לירון בן שמעון, אפרת קוזין (2), הילה רוח (3), טל לוטן, לורן נוימן, שני מאיו, הילה כהן אלעזר, תמרדה, אגם בוחבוט, שירה גולן (2), אפרת אליהו (2), רונית שחר, שלווה ברטי, מאי זיו זרקא, שחר כהן, יובל בדש, יערה לוי, נופר כהן, דניאל וינריב, ענבל פז, הילה חלואני, רוית בטאשוילי, שונטל, זהבה בן, אביבה אבידן, שירן סעיד, ליאת כהן בן שושן, יובל גולדנברג, עדי שחם, לינה מחול, נטלי כחלון, שרון קידושין, קורין אלאל, אפרת גוש, איגי וקסמן, שרון חזיז, לאה שבת, רוסלנה רודינה, רונית שחר, מאיה בוסקילה, גילה אלמגור, סי היימן, מיכל אמדורסקי, זהבה בן, נועם פרוסט, טל גורדון, רוני דואני, תאלין אבו חנא, עדי ביטי, אילנית, מלי לוי, האחיות לוז, חני דינור, עדי שחם, שרון טובה לוי, מאיה בלזיצמן, עינב ג'קסון כהן, עלמה זוהר, חן לוי, תמר אנטלר.

תספרו בעצמכם\ן….

שנה אזרחית טובה ופוריה.

 

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. יובל יקר, תודה שאתה סופר אותנו הבנות 😊 שתהיה שנה חדשה מלאה במוסיקה משובחה 🎶 ותמשיך בעבודת הקודש שלך 🙏

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close