איתי בורג חגג אמש את השקת אלבום הבכורה שלו "איתי בורג –קטן במערכת" במועדון פאפאיתו בתל אביב כשהוא מארח את חיים לרוז ואת ישי לוי, שי שיר וטלי ספיר חוו את המופע ומדווחים על הצלילים והרשמים.
מבטיחה לא להזכיר את אביו וגם לא את עובדת היותו טייס, לא לשם כך התכנסנו אמש בפאפאיתו. כן אומר, שהחלל המגניב של הפאפאיתו הלך והתמלא במהירות בקהל אוהד, משפחה וחברים. המקום קטן מאוד ואינטימי ומורגשת אוירה משפחתית מאוד בין הקהל לבמה. את פנינו על הבמה קיבל מסך עם שקופיות של גיטרות בנוף אורבני. לרגל השקת אלבום הבכורה "איתי בורג –קטן במערכת" (קלטתם את משחק המילים?).
את תחילת דרכו המוזיקלית, עשה בהרכב האלקטרו רוק "נערות בבל" (משחק מילים #2) ומאז, פנה לדרך חדשה, עצמאית, שהחלה דווקא במסעותיו בעולם. במסעות אלו חיפש כיצד להעסיק את עצמו והמציא את ה"Midi Guitar" שזוהי בעצם "מכונה" כפי שהגדיר אותה בורג, שהופכת את צלילי הגיטרה, לאינספור כלי נגינה וסגנונות. כן שבעצם, יכול לפרוט על הגיטרה, אך אנחנו נשמע את צלילי הסיטאר, המנדולינה, הכינור ועוד.
הוא פותח עם שיר בעל שתי שורות, מאוד רוקיסטי ומאוד אלקטרוני. ממשיך עם "ג'לבייה" –בלדת רוק פוליטית, אלקטרונית, מזרחית. יש לי מלא שמות תואר לשיר אחד שמתאר את המורכבות הגדולה של ערביי ישראל במילים פשוטות, גיטרה שנותנת סולו רוקיסטי לחלוטין עם קצב מזרחי אסלי. אני אוהבת את זה, הקונטראסט מעניין בעיני מאוד.
השירים מושרים, ברובם, כחצי דקלום. נושקים יותר לספוקן וורד ובמובן זה, בורג מזכיר לי את גלעד כהנא. הרבה ביקורת, הרבה הומור, מילים פשוטות ובשורה התחתונה, רוק בועט עם קצב לא נורמאלי.
חיים לרוז, נסיך הדאב, רגאיי והאלקטרו הישראלי, שהפיק את האלבום, מצטרף לבמה עם עוד אלקטרוני ויחד הם מנגנים קטע אינסטרומנטלי שנשמע כמו הפתיח של "חם על הירח" (הקלאסיקה של ברי סחרוף אשר ללרוז חלק בהפקתה), אליהם מצטרפת "מלכת המדבר" עפ"י הגדרת בורג, אבישג אפרתי, רקדנית בטן עם תלבושת אקסטרווגנטית, גוף מוזיקלי והרבה דראמה על הפנים ויחד, נוצרת על הבמה מסיבה א-לה-סהרה.
בין היתר, ביצעו תרגום מקסים ל-Love Buzz במקור של שוקינג בלו אבל קיבל את ההכרה הראויה לאחר שנירוונה עשו לו עיבוד משלהם. הם עשו לשיר פרשנות מצויינת בעברית, בעיבוד רוק אוריינטלי, יחד עם המחשב מחולל הניסים של בורג והאש של אבישג.
להדרן, חזרו עם ישי לוי לביצוע "רקדי". אותה קלאסיקה מזרחית נושנה בשילוב הגיטרות. היכולת להפוך את "ריקדי" לרוק, אפילו עם ישי לוי וסילסוליו מופלא בעיני. והקהל? רקד והניף את ידיו.
וידאו
