חודש ויומיים חלפו מאז שוחרר אלבום הבכורה של עטר מיינר לחופשי, אמש הוא חגג עם חבורה מגוונת של חברים מעל הבמה במועדון בארבי את ההשקה, תומר גילת לקח את החוויה כמו שצריך וחוזר אליכם עם דיווח מפורט עשיר ומגוון.
דרך ארוכה עברנו מאז נטעו שבק"ס את זרע ההיפ הופ בישראל, אחריהם קמו ועלו להקות וזמרים, דור דור וסגנונו הוא, תמיד עם התכתבות מעבר לאוקיאנוס, אל האבות הרוחניים בארה"ב. וכן, גם בשנים האחרונות הדור החדש של ההיפ הופ הישראלי חי ובועט, ונראה שאף יותר מאי פעם, אומנים כמו נצ'י נצ' וטונה כבר הספיקו להכניס להיטים למיינסטרים הישראלי ואף להתחרות ובכבוד עם המוזיקה הים תיכונית.
ההיפ הופ של היום שונה מזה של שנות התשעים, כמו ההבדל בין סרטי באטמן של טים ברטון לאלו של כריסטופר נולן והאביר האפל, ההיפ הופ היום כבר יותר מינימליסטי, פחות צבעוני והזמרים כבר לא מפחדים לחשוף את נפשם המיוסרת ואת חסרונותיהם.
עטר מיינר בהחלט משתייך לניו אייג' הזה של ההיפ הופ, או יותר במקרה של מיינר נכון להגיד R'N'B או אלקטרו פופ כי יש כבר יותר לחן בשירה, פחות דיבור והרבה נשמה, אבל עדיין הביט ממוקם תמיד במחוזות ההיפ הופ ואיתו גם הפרזנטציה הוויזואלית של המוצר הסופי.
אז תקציר ביוגרפי, עטר מיינר היום תל אביבי, עד לפני כמה שנים גר בעמוקה, מושב ליד צפת, בשנים האחרונות עובד רבות עם ריף כהן, הפיק לה את אלבומה החדש ומלווה אותה קבוע בהופעותיה, במקביל חולק עם גלעד כהנא מופע משותף – "חתירה אל ההווה", מופע ספוקן וורד מצד כהנא מלווה במוזיקה בגזרתו של מיינר. ההופעה בבארבי אמש מציינת את הוצאתו של אלבום הבכורה של מיינר, הפעם בקדמת הבמה, אלבום שכתב, הלחין, הפיק ושר וכמו גם הז'אנר החדש בהיפ הופ, גם מאוד אישי.
אלו לא שירים על ערמות של כסף או כאלו עם גישה שוביניסטית-סקסיסטית, אין כאן מר עולם שכולם לרגליו אלא בחור ישראלי שנאבק כמו צעירים רבים בדורו בלשרוד את המציאות, לא ממש מוצא עבודה, גר בדירה לא שלו, מתקשה בקשרים זוגיים אבל "אנ'לא בסטלה, אני בבאסה" (ע.מיינר, סטלה)
הבארבי אתמול היה בסולד אאוט, באמת הישג מרשים לאומן שעדיין נמצא בשוליי התעשייה, הרוב המכריע בשנות העשרים לחייהם, חלקם כמו מיינר שוכרים דירה בתל אביב וחלק גם באו מרחוק בטרמפים והסעות, דור הדיגיטל, זה שלא משתמש ברדיו או בטלוויזיה כדי לשמוע מוזיקה חדשה. עטר מיינר כבר צבר לו עדת מעריצים נאמנה שגילו אותו במועדונים אבל בדרך כלל מהיוטיוב, הספוטפיי, פייסבוק ודומיהם.
תשע וחצי, חצי שעה לפני, המקום מלא גם בפנים, קודם כל חשוב לתפוס מקום אבל יש סט חימום, חן אלמליח העבירה לנו את הזמן עד ההופעה שהיא מתקלטת ממיטב ההיפ הופ העולמי והקהל זורם איתה, נע, רוקד, שר במקומות המוכרים, מחמם גרונות לקראת המנה העיקרית.
הבמה הופשטה כליל, אין כלי נגינה, מוניטורים או מיקרופונים, במקומם עמדת ה-DJ המסורתית במרכז מאחוריה דגל הכתר של עטר ומלפנים דגל ארה"ב בהתאמה לישראל, פסים כחול לבן ומגיני דוד במקום כוכבים, הזכרנו מקודם קריצה להיפ הופ האמריקאי?
בעשר ודקה אנחנו כבר בהופעה, אל עטר מיינר חוברים ראסטה חי על עמדת ה-DJ ודור3 בשירה נוספת, שני אלו שותפים קרובים ליצירה של מיינר, ובין היתר גם מבצעים חלק משירי האלבום.
מתחילים ישר עם להיטים, וכנראה לא חסר, כי הקהל באמת יוצא מגדרו, שיר אחרי שיר וכל הקהל בשירה בציבור, זה רגע גדול בשביל רבים מהם, הזדמנות ראשונה לראות את עטר מיינר בלייב אחרי חרישות אין סופיות על השירים באינטרנט (לא סתם יודעים את המילים). האורחת הראשונה של הערב היא עדן דרסו, שלעצמה דמות מאוד מוכרת בסצנת ההיפ הופ הישראלית, דרסו ביצעה ביחד עם מיינר ודור 3 את השיר "פרפר" לו תרמה גם שירה באלבום, אחריה ריף כהן שביצעה אינטרפרטציה ייחודית לשיר "עולה" של מיינר וגם שיר שלה בצרפתית.
עדי אולמנסקי הייתה האורחת הבאה בתור, מיינר הספיק להתארח בהופעה שלה עצמה בבארבי ומאז הם גם הספיקו לעבוד על כמה יצירות משותפות, אחת מהן בוצעה אתמול בפעם הראשונה לפני קהל "רוצה שתגיד לי" השיר הראשון של אולמנסקי בעברית לאחר שנים של סינגלים באנגלית בלבד. השירים הלועזים של אולמנסקי מצוינים עכשיו זו ההזדמנות שלה להוכיח שגם בשפת המקור היא טובה לא פחות ולפי הדוגמא אמש יש בהחלט למה לצפות. השמעות ברדיו ממש בקרוב.
ואנחנו ממשיכים, אורחים נוספים בדרך, ה-block party של עטר ועכשיו מתייצבת אלמוג דרור לשני שירים, גם היא כמו עדן תרמה את קולה לשנים משירי האלבום ושהיא עולה לסירוגין גם מחליפה לבוש בהתאמה.
את הרשימה סגר גלעד כהנא, המופע "חתירה אל ההווה" בו חובר מיינר לכהנא בצד המוזיקלי זכה לפופולאריות רבה ואף תורגם לטלוויזיה, גם הערב כהנא מתארח על תקן הספוקן וורד, את המונולוג הוא מתחיל מהקהל, ממשיך לבמה ולחיבוק ארוך של מיינר ואז מסנתז את המונולוג כולו למשפט מנטורי, למילים יש כח וכהנא הוא המאסטר בהמחזתן, טעימה של 10 דקות מתוך מופע מאוד דינמי של שניהם השאירה טעם של עוד.
ואנו מגיעים לסופו של הערב, אבל אם כבר מסיבת היפ הופ שכונתית אז כמקובל יש להזמין את כל האורחים לכמה שירים ואילטורים לסיום, אליהם בצעד ספונטני הזמינו גם את הקהל ופתאום יש כבר 50 אנשים על הבמה, רוקדים, זזים, שרים וגם מוצאים רגעים לצילומי סלפיים נדירים.
שהעשן התפזר וכולם ירדו מהבמה נזכרנו שחייבים לנו גם הדרן ובאמת לא נשארנו בחוסר, אל הבמה עלה דור3 לשיר סולו, איפה עטר? עטר בקהל, צופה, אחד מאיתנו, בלי רעש וצלצולים, בחור רגיל, מיוחד בדרכו שלו ושותף לחוויות והכאבים של כולם, צנוע רגיש ומתרגש כמונו מהופעתו שלו.
כתבת בול! הופעה נדירה. אני עד.
[…] שעובד בין היתר עם גלעד כהנא, עדי אולמנסקי וריף כהן חגג את הוצאת אלבומו הראשון לפני מספר שבועות בהופעת סולד […]