כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

עטר מיינר – אלבום הבכורה

עטר מיינר מוכר בקרב חובבי המוזיקה והתרבות האורבנית בתל אביב כמפיק מוזיקלי שעבד עם ולצד אמנים רבים, ביניהם ריף כהן, עדי אולמנסקי, גלעד כהנא ועוד, כשהוא משאיר את חותמו המוזיקלי האישי על היצירות. עטר מיינר הוא מוזיקאי הלוקח את  החוכמה האלקטרונית ויוצר באמצעותה פרשנויות אישיות וביטים המלווים חומרים המגיעים מעולמות ההיפ הופ, במספר הזדמנויות בהן פגשתי אותו בפעולה הוא הצליח להתיך יחדיו קצוות המגיעים מעולמות שונים אל תוך יצירה של כמה מהשמות המוערכים בסצנה.

עטר מיינר צילום יובל אראל

כך למשל כתבתי עליו בהזדמנות אחת (כשהתדר כבש את המוזיאון) – "…לא עוצרים בירוק וממשיכים שוב אל החיבור בין הבניין הישן לבניין החדש להפתעה שהכין התקליטן והממקסס עטר מיינר שאירח את רביד כחלני סולן הימן בלוז ולצידו סיבי אלייב המוזיקאי התזזיתי מ"הסלון של אלייב", משפחת אלייב" ו"אלה וואן" הרכבי הגרוב הבוכרי שלו, כאשר צמד המוזיקאים מבצע לצלילי המיקסים את מיטב החומרים של ימן בלוז ובמיוחד מהאלבום החדש "אינסניה" שיושק במופע חגיגי בפסטיבל הפסנתר הקרוב."

בהזדמנות נוספת (כשהאינדי השתלט על מרכז ענב המעונב…) רשמתי את המילים הבאות – "…החלק הכי פסבדו אומנותי מגיע לקראת חצות כאשר עטר מיינר, אותו פגשתי לראשונה מסמפל ומקפיץ את הקהל במופע יחיד של רביד כחלני באירוע סיום העונה של התדר במוזיאון תל אביב לאמנות, תופס את העמדה מול מחשב ומיקסר ופותח בסמפול מלא ביטים עם קטע של להקת דיפ פרפל הנקרא Chasing Shadows"" ההופך יותר ויותר לרעמת מקצבים המלווים את כניסתו המפתיעה של גלעד כהנא אל האודיטוריום, גלעד, שלא מזמן חגג בעצמו סוף שבוע מלא באתגרים תרבותיים בבית רומנו, לבוש בחליפה בצבע קרם בננה מגיח אל מול הקהל מן השורה העליונה באולם כאשר זרקור לבן מאיר אותו בחשיכה והוא פותח במונולוג רפטטיבי לפרקים, זה הקטע שלו בהדגשת רעיונות ולעתים הפיכתם לחלוטין רק באמצעות המילה המדוברת בדגש המתהפך, שולף סיפורים מרתקים ומאתגרים המתחילים מדו קיום לצד אשה דמיונית, זוגיות, מאווים, שאלות ברומו של עולם, מחלות, יסורים, אהבות, יצרים, לבטים, יורד אל רחבת ה"במה" הופך את המופע האישי למעין קברט סוריאליסטי ומסיימו בצעידה חוזרת אל בין שורות הקהל תוך שהוא יותר קשר אינטראקטיבי עם כמה מהצופים, נוגע, מתיישב על, רוקד או מוחא כפיים יחד עימם וסוחף את כל האולם אל תוך חוויית חושים מהפנטת, מהממת ומאתגרת את חלקיו האפורים והמנמנמים של המח האנושי. בן אדם חוויה שלא לאמר הזיה…."

אלו כאמור רק שתיים מהדוגמאות הרבות של שיתופי הפעולה המבריקים של עטר מיינר באמצעות השליטה המצויינת על עולמות האלקטרו עם אמנים חשובים.

אבל מסתבר שעטר איננו רק "משרתם של האדונים", הוא יוצר אמיתי בזכות עצמו, אמן המוביל אג'נדה עם טקסטים בועטים, עמוקים ומלאי רגש ואמת, אותם הוא עוטף בהצלחה במלודיות וביטים שהוא מצליח לשחרר ממעמקי המכונות האלקטרוניות.

את כל התובנות, היכולות והאמת שלו הוא מנתב כעת לאלבום בכורה הכולל לא פחות משש עשרה רצועות מוזיקליות שחלקן חובקות שיתופי פעולה מסקרנים עם מוזיקאים נוספים בכתיבה, הלחנה והפקה, ביניהם גלעד כהנא, דור3, עדן דרסו, ראסטה חי אשר גם יתארחו במופע ההשקה בו תתארח גם עדי אולמנסקי. (באלבום עצמו נתנו בשירה וקולות גם שי צברי ולירון עמרם)  זה יקרה בתאריך 11 בדצמבר במועדון בארבי, כאן איוונט. בינתיים תתחילו להשקיע בהאזנה.

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא