דיווח מהשטח

שבזי פינת כחלני

מופע מחווה לשירתו של רבי שלום שבזי כחלק מציון 400 שנים להולדתו, במסגרת פסטיבל העוד הבינלאומי, מוצ"ש, 17.11.2018. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. 

אומרים על רבי שלום שבזי המכונה גם "שלם" או אבו (אבא) שמעון ע"ש בנו הבכור, שהיה המשורר החשוב ביותר בתולדות עדת יהדות תימן, שיריו מבססים את ספר הדיוואן של אחי בני תימן המגלמים את התרבות המוזיקלית, הפיוטית והמושרת מזה דורות רבים, אומרים כעת כי הנה מלאו ארבע מאות שנים ללידתו של שבזי.

שירים מוכרים רבים הנם פרי קולמוסו (לא נראה לי שבמאה השבע עשרה, תקופת חייו, היו עטים בנמצא) של רבי שלום שבזי, כאלו שהפכו ללהיטים בפי זמרים בני זמננו, החל מלהקות צלילי הכרם וצלילי העוד, דרך עופרה חזה וכמה זמרים ופייטנים חשובים מבני העדה התימנית, הנה כמה משמות השירים הלו – "איילת חן", "ספרי תמה", "סעי יונה", "לנר ולבשמים נפשי מייחלה", "אשאל אלוהי", "אם ננעלו", "אהת רעיה רצוני", "אהבת הדסה על לבבי", "אב שמעון יקול יא כאלקי" ועוד הרבה אחרים מוכרים שלבטח כולכם מכירים.

מהנקודה הזו בואו נחזור לרעיון ציון ארבע מאות השנים וההחלטה "להפיל" על רביד כחלני, המוזיקאי היוצר, מלחין ופרפורמר בינלאומי עם הרכבו "ימן בלוז" להגיש יצירה מוזיקלית העוסקת בסיפור חייו ובשירת הקודש של רבי שלום שבזי.
רביד כחלני פעל במשך חודשים ארוכים, במקביל לפעילותו המוזיקלית השוטפת ברחבי העולם ובארץ, ולמד לעומק את דמותו של רבי שלום שבזי, האיש והיצירה, דמות המייצגת למעשה בחובה את תרבות אחי בני תימן המחוברים מחד לשורשים עתיקים המגיעים עד תקופת בית המקדש ושירת הלווים הטמונה במנגינותיהם, ומנגד קשורים בקשרים חזקים אל תרבות האסלם שתחת חסותו חיו מאות בשנים.

אמש הגיש רביד כחלני המלווה בהרכב המורחב של "ימן בלוז" הכולל את שניר בלומנקרנץ בגיטרת בס ועוד, רוני עברין ואיתמר דוארי בכלי הקשה, שאולי יצחק בעוד, עידו גור ואיתמר בן יקיר בחצוצרות, את סיכומה של עבודתו במופע חגיגי שהתקיים כמופע הנעילה של פסטיבל העוד הבינלאומי בתאטרון ירושלים וכחלק בלתי נפרד מאירועי ציון ארבע מאות שנות שבזי הנחגגים השנה, המופע החגיגי התקיים עם ברכתה המוקרנת של שרת התרבות לכל אלו שפעלו לשמר ולציין את האירוע, עם הנחייה מודרכת של דר' יגאל בן שלום יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות, מורשת יהודי תימן והסבר פורט לפני כל יצירה שבוצעה מפיו של דר' אורי מלמד.

תראו, העבודה שרביד כחלני עשה היא פשוט מדהימה, אמש, לא היו להיטים, לא של ה"ימן בלוז" ולא אלו המוכרים של שבזי, לא ולא. רביד לקח חומרים נדירים, חלקם אפילו אינם מספר הדיוואן, המצליחים לארוג אחד אחרי השני סיפור חיים בשירה של שבזי הגדול. חלקם אף חומרים שטרם נגעה בהם ידו של מלחין, רביד יצר לשירים לחנים ומלודיות מבית היוצר של "ימן בלוז", הוא פשוט אמץ אותם לליבו, זה היה מראה וחזיון נדיר, לראות את רביד, הבחור התזזיתי הזה שאינו עומד לרגע על במה בימים רגילים, יושב כעת על שרפרף קטן, עם נגניו בחצי גורן עם מחצלות ותפאורה לכאורה של אוהל דיוואן, כשהאווירה הוויזאולית עוטפת את המנגינות והשירות, שיר אחר שיר, פרק חיים אחר פרק חיים, תוך שהוא מארח במסגרת המופע שניים מהיותר אותנטיים מהזמרים התימנים, ברכה כהן וציון גולן.

זה היה מופע חד פעמי, אינני יודע אם תהיה הופעה חוזרת, מי שהגיע, הרוויח.

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close